החומרים מהם אנו מורכבים בראי ההומיאופתיה – מלח הבישול

אמלי (גיבורת הסרט – אמלי)

הקדמה

אחת התיאוריות המסבירות את הרעיון הנקרא הלא מודע הקולקטיבי גורסת שלפני 70,000 שנה, כשהאדם עשה את קפיצת ההתפתחות המשמעותית ביותר שלו והחל לדבר, הוא גם החל לדמיין. היכולת לדמיין רעיונות ומושגים אפשרו לו לבנות תיאוריות לגבי העולם בו הוא נמצא וליצור חוקים וכללים שהאמונה בהם, למרות היותם דמיוניים, עזרה ללכד קבוצות גדולות של אנשים ולבנות את ההיסטוריה של האדם.
כיוון שכל הסיפורים, האגדות והמיתוסים היו חלק מבניית אותם מערכי חוקים והסברים שהיו נחוצים כדי להבין את מקומנו בעולם, השתמרו כל אותם אגדות ומיתוסים בלא מודע שלנו והתמצית שלהם הועברה לדורות הבאים בצורה של שפת סתרים הנקרית הלא מודע הקולקטיבי.
אך בעוד שיש אלו שיגידו שזו תיאוריה, שלא ייתכן שמידע שכזה יועבר מדור לדור, היו אחרים שקידמו אותה לשלב הבא, וטענו שכל תופעה אנושית שקשורה לרעיון, נמצאת בתאי הגוף שלנו. וכיוון שתאי הגוף שלנו מורכבים מחלקים שונים הבאים מהטבע (צמח, מינרל, חיה וכדומה), הרי שכול חומר הקיים בטבע מסוגל לעורר בנו את אותם רעיונות שהלא מודע מכיל.
לכן, אם למשל מהות הופכת להיות דומיננטית מידי, ונוצר חוסר איזון, חשיפה לאותה המהות תגרום למערכת החיות שלנו להתעורר ולהגיב לאותה חשיפה. כשמערכות הריפוי שלנו ינסו לתקן את המהות האגרסיבית ש"השתלטה", המערכת תשחרר את עצמה מהתקיעות בה היא הייתה וכך ייווצר הריפוי.
לצורך הדוגמא, אם למשל הצורך לקחת זמן לעצמנו יוצא מאיזון, והופך להיות צורך בבדידות המפריע לחיי החברה ולהתנהלות הזוגית, חשיפה לתרופה הומיאופתית כגון מלח, המכילה את רעיון הבדידות, תאלץ את מערכת הריפוי להגיב כנגד התרופה "הפולשת". ההתנגדות של הגוף לתרופה (בדומה לחיסון) תאלץ את הגוף תתנגד גם לצורך בבדידות שייצא מאיזון וכך ייווצר הריפוי. 

מלח

אל תסתכל בקנקן – אנשי המלח. תמונה: bruno sersocima

טיפול הומיאופתי הוא למעשה שיחה שבמהלכה המטפל מחפש התאמה בין מכלול הבעיות של המטופל ובין אחד ממאות הטיפוסים מהם אנו מורכבים. לכל מינרל, צמח, או חומר אורגני, יש מהות, אוסף איכויות שונות המחכות להתעורר. מכיוון שתאי הגוף שלנו מורכבים מאותם החלקים,בנסיבות הנכונות (או ליתר דיוק הלא נכונות), מהות כל שהיא מתעוררת, תופסת מקום גדול מידי, ונוצר חוסר איזון. הרפואה האלופטית (קונוונציונאלית) קוראת לתהליך זה מחלה ומתעלמת מסימפטומים שאינם פיזיולוגיים מובהקים, אולם ההומיאופתיה מקשרת את כל סוגי הסימפטומים למהות אחת. מהות זו, מתאפיינת ממכלול סימפטומים: פיזיולוגיים, נפשיים, רגשיים שיש להם מכנה משותף, ונטילת תרופה המופקת חומר המכיל מהות זו תיצור ריפוי.

כיצד יודעים איזו מהות יש בחומרים השונים?

לא רבים יודעים, אולם ההומיאופתיה היא רפואה המתבססת על תהליך של איסוף סימפטומים שיסודו מדעי. כאשר בוחנים תרופה (למשל מלח), מדללים את החומר עוד ועוד עד לנקודה בה אין בו יותר חומר, אלא אנרגיה בלבד.
את התרופה נותנים לקבוצה של אנשים בריאים מספר רב של פעמים עד שהתרופה "משתלטת" עליהם והנבחנים מתחילים לייצר סימפטומים. הם מדווחים על חלומות, צורות התנהגות לא רגילות, הם מפתחים אשליות, פחדים, מאמצים דרכי חשיבה שונות, ואפילו מחלות. לאחר שאוספים את כל הסימפטומים מכל האנשים שעברו את התהליך עם אותה תרופה, ניתן להבין מה היא מהות החומר שממנו עשו את התרופה, ולתהליך זה קוראים – “proving".
אותם נבחנים שנטלו את התרופה לא רק שחוזרים לאיזון לאחר שהם מפסיקים ליטול את התרופה, אלא שהמערכת שלהם לומדת להתמודד (בדומה לחיסון) עם מצבים בחיים שבהם עוסק החומר, ולהתמודד אתם בצורה טובה יותר.

בשלב זה רבים שואלים את השאלה: "אם כך, מדוע שהתרופה ההומיאופתית תמשיך לעבוד לאחר שמפסיקים ליטול אותה"? התשובה היא שבשונה מטיפול קונוונציונאלי, התרופה ההומיאופתית איננה חומר שגורם לנו להתרפא. אנו למעשה לא זקוקים למנות חוזרות של התרופה ההומיאופתית וברוב המקרים התרופה ההומיאופתית ניתנת פעם אחת בלבד. כוח הריפוי הוא הסיבה שבגללה נוצר הריפוי, והתרופה ההומיאופתית נחוצה כדי לעורר את כוח הריפוי. לאחר שכוח הריפוי הגיב כנגד התרופה, הוא מגיב גם כנגד הבעיה עצמה, ולאחר מכן אין יותר צורך בתרופה.

אל תסתכל בקנקן – אנשי המלח

לכל מינרל, צמח, או חומר אורגני, יש מהות, אוסף איכויות שונות המחכות להתעורר. מכיוון שתאי הגוף שלנו מורכבים מאותם החלקים, בנסיבות הנכונות (או ליתר דיוק הלא נכונות), מהות כל שהיא מתעוררת, תופסת מקום גדול מידי בחיינו, ונוצר חוסר איזון. הרפואה האלופטית (קונוונציונאלית) קוראת לתהליך זה מחלה ומתעלמת מסימפטומים שאינם פיזיולוגיים מובהקים, אולם למעשה כל סוגי הסימפטומים קשורים למהות אחת.מלח הבישול, נתרן כלורי, הוא מינרל טבעי שאנו צורכים כל יום. מלבד טעמו הדומיננטי, הוא אינו מרשים במיוחד וצבעו, ריחו ומראהו פשוטים למדי, אולם בתוכו טמון כוח רב והוא משרת אותנו במגוון דרכים: מהבחינה הפיזיולוגית יש לו תפקיד חיוני במערכת העיכול, הוא מהווה מרכיב משמעותי בדמעות ובזיעה שאנו משחררים מגופנו, מן הבחינה הרוחנית הוא עוזר בגירוש רוחות רעות, מסיר עין רעה, משמש להענקת ברכה ובהומיאופתיה הוא מהווה ריפוי אהבה נכזבת. יש בו הרבה יותר מהנראה לעין ואת התכונה הזאת אנו יכולים למצוא בקלות בבני אדם.

"אמילי" הוא סרט צרפתי, קומדיה רומנטית פנטסטית המגוללת את סיפורה של מלצרית צעירה ביישנית להפליא בשם אמילי והדמות הזאת שהיא "אשת מלח" טיפוסית אשר ממש כמו המלח עצמו מסתירה אישיות צבעונית עזה ומלאת עוצמה מאחורי חזות שבלונית למדי. על פניו, אמילי היא עוד מלצרית, אין לה עבודה מעניינת, היא לא תצליח ללכוד את מבטם של העוברים ושבים, אין לה ייחוד בולט הליכה מעניינת או דברים מסעירים לספר, אך מבפנים בתוך ראשה, משתולל עולם פרוע של מחשבות מעניינות פנטזיות מסעירות ותכניות מבריקות, מוחה הוא כמו סרט פעולה גועש מעללים ומזימות קטנות בראשה היא כוכבת המצילה את העולם מעשה אחר מעשה, אך איש אינו יודע זאת פרט לה, לפחות בהתחלה.

מכל משמר

כל "מכשף מתחיל" יודע כי המלח הנו מרכיב חיוני הנחוץ להוצאת "עין הרע" ולהיפטרות מרוחות רעות. הוא מרכיב חשוב כמעט בכל פולקלור העוסק בהסרת כישופים, רוחות ואנרגיות שליליות. במרוקו ובארצות ערב נהוג לפזר מלח בפינות הבית לשם הוצאת הרוחות הרעות מהבית, ואם אין – יש לפחות להגיד "מלח מים". בגרמניה היה נהוג לפזר מלח סביב מיטת התינוק, וגם הרומאים היו משתמשים במלח למטרה זו ונהגו לשים מלח על שפתי התינוק. במקומות רבים נהוג לברך בעזרת המלח וברית מלח הנה ברית שלא ניתן להפרה.
למעשה המלח אינו מרחיק רוחות רעות כי אם מתפייס עמם והנחת המלח במקומות שונים בבית הינה מנחה הניתנת לרוחות. לאחר שהן מתכבדות מן המלח הן לא מטרידות את שוכני הבית.

ואיך תכונת ההגנה באה לידי ביטוי באמילי?

אמילי מגנה על כל אהוביה – על אביה היא מגנה מפני בדידות ע"י תחבולה של שליחת גלויות מכל העולם לביתו, על עוזר הירקן האהוב עליה על ידי התנכלות אל המנהל האכזר שלו בטקטיקות משונות, ועל השכן הגלמוד והשברירי שלה ע"י שליחת קלטת וידאו עם סרטונים מעודדים ומלאי עוז.
אז מהו הקשר בין אמילי למינרל המלח ולהומיאופתיה? בתהליך הפרובינג (תהליך איסוף הסימפטומים שתרופה הומיאופתית קשורה אליהם) ניתנה למתנדבים תרופה הומיאופתית המופקת ממלח (Natrium-Muriaticum). לאחר שנאספו כל הסימפטומים התקבלה תמונה. "אנשי המלח", וכשאני אומר "אנשי המלח"- כוונתי לאלו אשר יתגלה במהלך התשאול כי התרופה ההומיאופתית המופקת ממלח מתאימה להם, הם אנשים סגורים, נוטים להתבודד ובעלי נטייה חזקה לאחוז בעברם.
המושג "הזמן הוא המרפא הטוב ביותר" אינו נכון לגבי אנשים אלו, עבור אנשי המלח הזמן רק מחריף את הכאב ומגביר את תחושת העלבון או הכישלון שהם חשים בעקבות אירועים שונים בחייהם.

מתוך הסרט אמלי

מתוך הסרט אמלי

בדידות

אחד התכונות הבולטות והחשובות של אנשי המלח היא הנטייה להתבודדות. אנשי המלח אינם אנשים חברותיים במיוחד והם מעדיפים להיות לבד או במסגרת חברתית מצומצמת. הם מפחדים להיפגע, ומפחדים שינטשו אותם ולכן לרוב לא ינסו להיכנס לתוך הרפתקאות רגשיות וקשרים אישיים. אם בכל זאת הם נפתחו ולמרות הזהירות נקשרו רגשית ונפגעו, הם ייצאו מאיזון, יסגרו, ישקעו בדיכאון ויפתחו נטייה לשקוע בעבר. ההתאוששות שלהם מאד ארוכה, ונראה כאילו אין להם מספיק כוח כדי להמשיך הלאה בחייהם. זו הסיבה שתרופה זו היא אחת התרופות העיקריות אשר, בין השאר, עוזרת בריפוי אהבה נכזבת.

אם נשוב אל אמילי שלנו לרגע נראה כיצד היא שוב מראה תכונות של "אשת מלח". היא לא יכולה להראות מי היא באמת, ואינה מצליחה למצוא אהבה בדיוק מפני שהיא כל כך מפחדת להרגיש דחויה או להינטש. היא מאוהבת בבחור שפגשה במקרה, אך כל שהיא מסוגלת לעשות זה לתחבל עוד ועוד תחבולות כדי לסקרן אותו מבלי לחשוף מי היא באמת, היא כל כך פגיעה שהיא מפחדת להישבר. אמילי מרגישה ניתוק מאביה, שכן הוא היה יוצר עמה מגע פיזי רק בעת ביקור אצל הרופא בו היה אוחז בגבה. לבה פעם כה חזק מן ההתרגשות שבקשר, עד שחשבו הרופאים כי יש בעיה בלבה. עם אמה אין לה קשר כלל שהרי היא נטשה אותה כשהייתה צעירה.
ואם באמהות עסקינן, דמות האם מאוד חשובה בהגדרת "טיפוס המלח"

דמות האם

התרופה ההומיאופתית המורכבת ממלח הנה אחת התרופות השכיחות אותה נותן ההומיאופת. הסיבה לכך נעוצה בדמות האם ובחינוך לו זכו מרבית מהאנשים. החינוך הישן דגל בגישה בה צריך להיות קשוחים עם הילד וכי להיות רך זה לפנק מידי. בעבר היה נחשב חינוך רע לגשת לתינוק הבוכה "יותר מידי" והיה חשש כי תשומת לב עודפת תגרום לילד להיות מפונק מידי. הילד קיבל בתי ספר טובים, לבוש חם, אוכל טוב ובריא, אולם הוא לא תמיד קיבל מספיק חום ואהבה. במקרים רבים את הבעיות שלו, המכאובים והקשיים הוא היה צריך לפתור לבד.
כך גדל לו דור ובו ילדים רבים שלמדו להיות סגורים ובעלי משמעת עצמית גבוהה אשר מתפקדים היטב בחברה, אולם מתקשים בכל הקשור לזוגיות חום ואהבה

העולם הפנימי

אנשי המלח מאד מפותחים מבחינה מנטאלית. הם אובייקטיביים ובעלי שליטה עצמית גבוהה והם נוטים להפעיל שיקולים הגיוניים ולשלוט בעולמם. לא מפתיע לגלות כי מבחינה רגשית, מאידך, הם אינם בוגרים מספיק ומתקשים להביע את הרגשות שלהם. אנשי המלח הם אנשים עצורים היודעים לחשוב לפני שהם מביעים רגשות. העצירות הרגשית עלולה לגרום גם לעצירות פיזית של ממש ולכן עלולות להיות להם בעיות עיכול. זהו מנגנון הגנה הנועד לעזור להם לתפקד ולשרוד אך גם עלול להזיק להם בערוב השנים. משקאות חריפים משחררים את המחסומים שלהם והופכים אותם לאנשים שונים חופשיים יותר ונטולי עכבות.

כמה תכונות חשובות

אנשי המלח מתקשים לבכות כשהם עצובים. הדמעות פשוט לא זולגות. הם לא אוהבים שמנחמים אותם. הם מעדיפים להמליח את מזונם. אנשי המלח מאד חרדים לפרטיותם וזה יבלוט במיוחד בטבע או בשירותים ציבוריים – שם הם יתקשו להתרוקן כל עוד הם לא ירגישו לבד לגמרי. מוטיב זה יופיע פעמים רבות גם בחלומות שלהם. הם מאוד חוששים מחדירה לפרטיותם ועשויים אף לחלום על כך בלילה.
אמילי שלנו גם מאוד חרדה מפני בני אדם ולכן הקשרים בחייה כל כך עדינים. היא נבהלת בקלות ונמלטת כשנדמה לה שמתחוללת דרמה כלשהי בינה לבין הקרובים לה. היא מדברת מעט מאוד הבעותיה רכות ושפת הגוף שלה מופנמת. מוטיב המפתחות והדלתות מופיע בסרט לעתים קרובות כמרמז על הקושי לפתוח את דלתות עולמה החיצוני כמו גם הפנימי ועל הקושי לפתוח את לבה לאחר שהיה נעול שנים תחת סוגר ובריח.

סימבול המלח קשור קודם כל בחיים ובטעם החיים. כפי שאוכל ללא מלח יהיה טפל, כך המלח מייצג את העניין בחיים ונותן טעם ועידון לחיים.
כיוון שנעשה שימוש במלח כדי לשמר ולהכשיר את הבשר, נגזר מכך כי המלח מסמל את היכולת לשמר מצבים ולרפא. לראיה אנו רואים את מעיינות המרפא הנמצאות בים המלח ואת כוחו לרפא. בנצרות המלח מסמל טוהר, חכמה ויציבות. הוא מייצג את הטוב, הנבחר והנעלה. זהו סימבול לאיכות, שלמות והצלחה שלא ניתן לערער עליהם.

למלח יש צדדים רבים ואיכויות רבות, וכולם עוסקים בשימור הקיים. אופי השימוש בו הוא זה שיקבע את האיכות. אנו יכולים לעשות בו שימוש כדי לשמר מערכות יחסים, לכבד בריתות והסכמים, אך אנו יכולים לעשות בו גם שימוש לא נכון שיגרום לתקיעות ולהיאחזות בעבר.
בסוף הסרט שלנו אמילי מרהיבה עוז ונותנת עצמה בידי המחזר החביב שלה. היא פותחת בפניו את הדלת הפיזית והנפשית ומאפשרת לו לעבור את המפתן ולהעניק לה אהבה. מהבחינה הזאת הצליחה אמילי לשבור את "דפוס המלח" שעיכב אותה ושיבש את חייה וסוף סוף היא מצליחה לגדול אל עבר אהבה חדשה.

 

Save

Save

רוצה קורס מתנה? שני קורסים שווים מחכים לך כאן:

קורסים במתנהקורס מבוא בקלפי טארוט, בו אלמד אותך את הסודות אותם אני מגלה בשיעור הראשון של קורס הטארוט שלי.

קורס "לעורר את החלום", בו אלמד אותך מה הסוד – כיצד ניתן לחלום יותר חלומות בכל לילה.

הקורסים ניתנים ללא תשלום כמובן, ולאחר ההרשמה אשלח אלייך למייל סדרה של שיעורים מרתקים אותם ניתן לקרוא בזמנך הפנוי.

תגובות פייסבוק

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.