מסר שבועי בקבוצת הוואטסאפ

גולם שהופך לפרפר – קלף יום הדין

קלף יום הדין בקלפי טארוט כמסר של התעוררות ושינוי

הרבה זמן צעד ההולך בדרך השוטה, בדרך אותה הסדרה המרכזית של קלפי הטארוט חושפת בפנינו. הרבה שיעורים הוא למד, שינויים ותהפוכות רבים הוא עבר, והכול כדי שיוכל להגיע לאותה הארה נכספת ומופלאה. לאותו מצב שמימי בו כל האור של היקום עובר דרכו, בו אין חושך ובו המודעות מתחברת עם זו של היקום והם הופכים לאחד
וכאן, בקלף טארוט מיוחד זה, זה קורה! הגולם הופך לפרפר, והצועד בדרך השוטה מסיים את מסעו הארוך והופך למואר.  הוא מגיע למקום בו הכל ברור, דבר לא מוסתר, אל  ההארה – גולת הכותרת של הישגיי האדם. 

גולם שהופך לפרפר

הדרך בה גולם הופך לפרפר מייצגת בדרך המשל את אחד העקרונות החשובים של קלף טארוט זה. הגולם, גיבור הסיפור של משל זה, אינו סוג הגולם שאוכל את הפקעת שלו, אלא זהו גולם המנסה להבקיע את הפקעת בה הוא נמצא בעזרת כנפיו.
הפריצה החוצה אינה נעשית בפעם אחת ויחידה, זהו תהליך בו הפרפר מנסה לפרוץ החוצה מספר רב של פעמים, אולם הניסיונות שלו לא מצליחים כיוון שהכנפיים שלו חלשות מידי. אך הוא לא מתייאש, שוב הוא מנסה ושוב, ובכול פעם כשהוא נכשל הכנפיים מתחזקות מעט יותר. בכול ניסיון יותר דם מוזרם לכנפיים והן מתחזקות. וכך, לאחר אין ספור ניסיונות לבסוף הכנפיים חזקות מספיק כדי לקרוע את הפקעת ולשחרר את הגולם לחופשי.
מצוידים עם מסר זה עלינו להתמודד עם נושא השאלה ולהבין שכך גם אנו צריכים לנהוג. חשוב שנזכור שבדיוק כפי שבטבע הגולם צריך לנסות אין ספור ניסיונות, כך גם אנו חייבים לנסות שוב ושוב.

יום הדין הוא קלף של טרנספורמציה, והתעוררויות. כפי שגולם הופך לפרפר, כך אנו אמורים לסיים פרק בחיינו בו אנו מרגישים שדבר לא מתקדם, ולמצוא את הדרך שלנו. במקרים רבים אנו לא מודעים לשינויים שעתידים להתרחש, אך היום בו נגלה מה נכון לנו ומה אנו רוצים קרוב מאד, וביום זה אנו נתפכח, נתעורר ונדע מה עלינו לעשות.

כך למשל אם דנה שואלת את הקלפים האם היא מתנהלת נכון כדי למצוא בן זוג בשלושת החודשים הקרובים ויוצא קלף יום הדין, זה אומר שהיא חייבת להמשיך לנסות. שוב ושוב היא צריכה לצאת לדייטים, שוב ושוב לבלות, ללכת למסיבות. ייתכן שרוב הדייטים יסתיימו ללא תוצאה ואפילו במפח נפש, אך זה לא יהיה לחינם. בכול כשלון דנה תלמד קצת יותר, בכול פעם שזה לא יצליח, דנה תעבור עוד שיעור. ואז – כשהיא תתחזק מספיק, יגיע הגבר הנכון ויהיה לה דייט מושלם. 

יום הדין הוא קלף של טרנספורמציה, והתעוררויות. כפי שגולם הופך לפרפר, כך אנו אמורים לסיים פרק בחיינו בו אנו מרגישים שדבר לא מתקדם, ולמצוא את הדרך שלנו. במקרים רבים אנו לא מודעים לשינויים שעתידים להתרחש, אך היום בו נגלה מה נכון לנו ומה אנו רוצים קרוב מאד, וביום זה אנו נתפכח, נתעורר ונדע מה עלינו לעשות.
אם ארשה לעצמי להיות דרמטי אומר שהופעת קלף טארוט זה מחלק את החיים לשנים: לשלב הקודם להופעת הקלף ולשלב שאחריו. לפני שקלף יום הדין הופיע, היינו שרויים במצב נטול מודעות וניהלנו את חיינו בצורה אוטומטית. הופעת הקלף מסמלת את היכולת שלנו להתעורר, להיות מודעים, בעלי מטרה ולחיות חיים מלאי מרץ. 

להפוך לפרפר

בשנת 1913 הציג גורדייף תיאוריה מרתקת אותה ניתן לתרגל גם היום במסגרת של קבוצות התפתחות הנקראות "הדרך הרביעית". גורדייף טען שאנו מתנהלים ברוב המצבים בחיינו בצורה אוטומטית, כמו מכונה נטולת מודעות. אם נחשוב על זה, אז נגלה שהוא לא טועה ושבמקרים רבים אנו לא ממש זוכרים מה עשינו במהלך היום, פעמים רבות אנו יכולים לתפוס את עצמנו, אפילו בזמן נהיגה, שואלים את עצמנו: "היי, לאן נעלמתי ברבע השעה האחרונה (ומי בכלל נהג ברכב בזמן הזה)?"  פעמים רבות אנו פועלים ללא מודעות ערה וללא הכרה מלאה של המעשים שלנו.
התרגילים שקבוצות הדרך הרביעית מציעות נועדו לעזור לנו להשאיר את המודעות ערה לפרקי זמן ארוכים יותר ולהיות יותר מודעים לעצמנו ובזה קלף יום הדין עוסק. גורדייף מציע טכניקות מעשיות, מדודות ובדוקות, שמי שיתמיד בהם אמור להגיע להארה, וכשנגיע לשם נוכל להתחבר עם החלק הגבוה של קלף טארוט זה. 

במסגרת חיפושיי אחר רעיונות, דעות ותפישות הקשורים לקלף יום הדין פגשתי את מיכל מילגרום שהציגה את רעיון תחיית המתים. למרות שאני לא שותף לתפיסה הקלאסית העוסקת בגלגול נשמות, הרעיון מאד קסם לי. הפרדוקס הגדול של תחיית המתים היא מה יקרה אם באמת יבוא המשיח ויקים את כל המתים לתחייה. הרי מדובר בכמה מאות ואולי אלפי מיליארדים של אנשים שאם הם יחזרו לחיים המצב כאן לא יהיה ממש טוב: איפה הם יחיו, מה הם יעשו, וסביר להניח שהאוויר לא יספיק לכולם.
והתשובה היא שכשהמשיח יקים לתחייה את המתים, אף אחד מהם לא יחזור לחיים. מדוע? כיוון שהמודעות שלהם מעולם לא נעלמה והיא קיימת בנו. כל אחד מאתנו הוא גלגול של רבים אחרים ובתחיית המתים אף אחד מהם לא צריך לחזור, אלא להתגלות. כשהמשיח יבוא אנו נתעורר ונהיה מסוגלים להכיל את הזיכרון של הגלגולים השונים שלנו ולהתאחד עם כולם. 

בקלף טארוט זה מתרחש דבר דומה. כשהגולם שבנו יהפוך לפרפר לא נאבד את הזהות שלנו הקודמת, אלא נהפוך יחד לדבר חדש שהוא התפתחות של מה שהיה קודם.
קלף טארוט זה יכול להראות שאנו מפחדים לאבד את מי שהיינו קודם, שאנו חוששים ממה שיקרה ביום שאחרי. מה שאנו צריכים להבין הוא שהשינוי שיבוא יהפוך אותנו לשלמים יותר. כך למשל ביום שאחרי הקידום, ביום שאחרי סיום הלימודים, ביום שאחרי החתונה דבר לא משתנה מלבד העובדה שאנו גדלים יותר. 

יום הדין

מתי יבוא המשיח?

הפריצה החוצה אצל הפרפר אינה נעשית בפעם אחת ויחידה, זהו תהליך בו הפרפר מנסה לפרוץ החוצה מספר רב של פעמים, אולם הניסיונות שלו לא מצליחים כיוון שהכנפיים שלו חלשות מידי. אך הוא לא מתייאש, שוב הוא מנסה ושוב, ובכול פעם כשהוא נכשל הכנפיים מתחזקות מעט יותר. בכול ניסיון יותר דם מוזרם לכנפיים והן מתחזקות. וכך, לאחר אין ספור ניסיונות לבסוף הכנפיים חזקות מספיק כדי לקרוע את הפקעת ולשחרר את הגולם לחופשי.

בעבר הלא רחוק שלנו האדם חשב שבעיות קשות כמו: רעב, זקנה ומחלות הם עניין של גורל. אנשים האמינו שאם פקד אותם מחסור, רעב, מחלה או אסון טבע זה מלמעלה, סימן שהם לא עבדו בהתאם לחוקי אלים, הגורל או חוקי הטבע.
אדם ציפה שכשהמשיח יגיע הכול יסתדר, אבל כל עוד הוא מתאחר, מה לעשות… זה מה שיש.
אך תקופה זו הייתה התקופה החשוכה של האדם, תקופה של בורות, בה האמין האדם שהוא יודע את כל מה שיש לדעת, לא שאף לחקור את הלא נודע, ולכן גם לא מצא פתרונות לבעיות הגדולות שאתן התמודד.

היום האנושות התעוררה ונמצאת במקום מואר יותר, כיום ההדגש הוא שונה והאדם מבין שיש ביכולתו לפתור את הדברים. הרעב כבר די נעלם מהעולם, פגעי טבע קלים מטופלים היטב ומחלות מטופלות בצורה יעילה. כיום האדם כבר לא מחכה למשיח כדי לפתור את הבעיות הגדולות, אלא יודע שזה עניין של זמן ושבקרוב יפתרו עוד ועוד בעיות שאותן האדם אפילו לא דמיין בעבר שיפתרו. גם כשמדובר בזקנה האדם כבר לא מחכה למשיח שיגיע ויספק לכולם חיי נצח. האדם מחכה למדע. האדם היום יודע שעניין הזקנה זה רק עניין טכני ושיבוא היום בו המדע יוכל לפתור גם בעיה זו.

ידע גם הוא סוג של אור, ולא בכדי, כשאנו מקבלים את הידע הנכון אנו מתמלאים בתחושת אופוריה. הביטוי ידע הוא כוח נכון גם בקלף טארוט זה, כיוון שחלק מהמאמצים שלנו בדרך לפריצה החוצה צריכים להיות קשורים להשגת ידע. הקלף מראה שאין טעם לחכות למשיח וסביר להניח שסיבה שבגללה לא פעלנו עד כה אינה קשורה לביאת המשיח, אלא לעובדה שאנו לא יודעים מספיק וכשנדע מה לעשות וכיצד לפעול נוכל להתקדם. 

ובקריאה בקלפי טארוט… מה אומר הקלף 

קלף יום הדין מסמל שינוי ואם הוא מופיע בקריאה זה אומר שהגיע הזמן להתעורר. הקלף מראה שעד לנקודה זו היינו פאסיביים, רדומים ושאננים, אולם עכשיו הגיע הזמן להתעורר ולגלות מי אנו. אולי ממש הרגע זה לא יקרה, כיוון שייתכן ואנו צריכים לעבור תחילה תקופה של הבשלה, אולם הקלף מראה שבקרוב תסתיים תקופה זו, וכשנסיים לעבור שינויים פנימיים, נדע מה רוצים, מה עלינו לעשות – ואז הכול ישתנה. 

באשר לדרך בה יתרחש השינוי קלף זה מעביר מסר שונה בהתאם למצב בו אנו נמצאים. באופן כללי הקלף מראה  שעלינו להמשיך להתמיד, וכמו הפרפר בסיפור, להמשיך לנסות שוב ושוב עד שיגיע השינוי שיוביל להצלחה.
אך לפעמים הקלף יכול לרמוז על כך שאנו נמצאים "בשלב הגולם", ושעלינו להמתין בסבלנות להתפתחות מבלי לעשות דבר. הקלף יכול להופיע במצבים בהם אנו צריכים לסגת ולקחת צעד אחד אחורה כדי לצבור כוחות. במצב זה הקלף מראה שאין טעם לנסות להאיץ בתהליך. עלינו להמתין לאות, תובנה פנימית וכשזו תגיע נדע שהבשלנו ושאנו מוכנים לעבור לשלב הבא ולהתחיל לפעול.
שלב הגולם אינו ברירת המחדל של קלף זה והוא יתאים יותר במצבים מיוחדים בהם המסר של הקריאה הוא "לנוח", או במקרים בהם יופיעו עוד קלפי טארוט בעלי זיקה לצורך בהתכנסות פנימה כגון: 4 חרבות, 5 גביעים וכדומה. 

כשהקלף נמצא במיקום של עתיד (כמו למשל בקלפים 6,7 ו-10 בקריאה הקלטית), או כאשר הקלף יוצא כשנשאלת שאלת עתיד, הקלף יכול להראות שעכשיו בהווה עדיין לא התעוררנו ושהגיע הזמן לעשות שינוי. אם אנו עושים קריאה לאדם אחר ויוצא קלף טארוט זה, ייתכן והקלף מרמז על כך שאנו הם אלו שצריכים להוציא את השואל מהתרדמה בה הוא שרוי, ונותן לנו את ה"אישור" "לנער" מעט את השואל.

Save

הכותב: שגיא מנדלבוים

© שגיא מנדלבוים מטפל בהומיאופתיה קלאסית, ובעל ניסיון של 27 שנים בלימוד והוראה של קורסים וסדנאות בנושאי טארוט וחלומות אותם הוא מלמד בתל-אביב ובמרכזים שונים ברחבי הארץ. את שגיא הנכם מוזמנים לפגוש בהרצאת המבוא הקרובה וכן בקורסים: טארוט, טארוט מתקדמים ובקורס פענוח חלומות.
על הכותב בהרחבה

12 thoughts on “גולם שהופך לפרפר – קלף יום הדין”

  1. בחור נכד ממשפחת צים חתוף הוא בלודיני גבוה וחתיך
    איך אני מדברת אם המשפחה שלו

  2. בדרך כלל אין לי התנגדויות כשאני קוראת את הפרושים שלך לקלפים אבל היום היו לי.
    בעיקר במשפט של היום האנושות התעוררה, הרעב כמעט נעלם, פגעי טבע קלים ( תאמר זאת לנפגעי הצונמי שעד היום סובלים), מחלות ניתנות לריפוי….
    זאת מן אופוריה קלישאית שמשתמשים בה.
    נכון שיש שיחרור אדיר של ידע. נכון שגם ילד בגן יודע מה זה קומפוסט.
    אבל רוב האנשים עדיין ישנים! ( גם אני מרבית הזמן).
    אנשים מתים מרעב, צמא, זיהום, ומחלות באותו קצב. ובצד השני יש בצע, פוליטיקה, הונאה וניצול.
    האמת, לא הייתי רוצה להיוולד בתחילת המאה או בזו שקדמה לה. הזמן הזה מתאים לי ונוח לי מאוד אבל אני מנסה לא להשלות את עצמי שאנחנו יותר מוארים כי הסבל בעיקרו לא השתנה. ארבעת האמיתות.

  3. תמיד נהנת מהמאמרים שלך. הם ברורים מפורטים, ומספקים. בנוסף הם פותחים עוד ערוצי תובנות. תודה שיא איש יקר!

  4. היי שגיא.. לאחרונה בעידן החדש שמגיע אני חושבת שהכל אמור להיות קל.. אם דברים לא זורמים בקלות אז זה לא זה.. כלומר פעם היינו צריכים לעבוד קשה כדי להשיג דברים היום אם אנחנו עובדים קשה זה אומר שזה לא שלנו… לכן אני תוהה עם הסיפור של הפרפר שהוא מנסה הרבה פעמים עד שיצליח נכון לנו להיום לתחומי החיים כמו קריירה, זוגיות.. וכו׳.. המאמר מקסים!!

    1. היי רויטל,
      התחברתי לדברים שכתבת ב-2012 אני גם נוטה לחשוב שבעידן החדש הדברים קורים מהר וקל ואין זה עוד העולם הישן עם העבודה הקשה.
      למרות שאני חושבת שתמיד נכון לעבוד קשה בשביל מטרה..אבל אולי העידן החדש לא יסכים איתי 🙂
      האם קיבלת מענה משגיא בעניין זה ?? אשמח לדעת מהי תשובתו..
      תודה,
      יערה

  5. רחל מצליח

    שגיא
    קריאה על הקלף מחזקת בי תהליך שאני עוברת , ומזכירה לי שאין מקום להתיאש
    אלא כל ניסיון הוא התחזקות לפני הפריצה והיציאה החוצה.
    מעניין ומחזק .
    תודה רחל

  6. חנה איסלר

    זה מה שבדיוק קרה לי אחרי הקורס טארות לפני שנה.
    תודה
    חנה

  7. שרה פוטשניק

    לכולנו מחכה רגע האמת וזהו הקלף.להתעורר מכל האשליות לכן הדמיות ערומות.האמת תמיד ערומה שרוצים להכיר בה.מסכימה עם הגישה לצאת ממקום של "קבירה"=קיפאון.והמעיר אותנו =עזרה שסוף סוף מוכנים לקבל להקשיב.ומודים עליה.
    תודה על כל תוספת הארה.

  8. טליה חלבי

    היי שגיא,
    כמו תמיד אתה מדויק עד הפרטים הקטנים. מתלהבת כל פעם מחדש לראות עד כמה הדברים נכונים ותמיד מתיישבים כמו "החלק האחרון בפאזל" שפתאום עוזר לראות את התמונה הגדולה. מאוד אהבתי את החלק על תחיית המתים שהם בעצם "תחיית הזכרונות האבודים". אין ספק שכל מאמר שלך הוא צידה לדרך עבורי.
    מתגעגעת מאוד למפגשים איתך, לפחות יש את המאמרים כדי לקבל "חלקים ממך" מדי פעם….

  9. רונית אהרוני

    מקסים !!! כרגיל…
    יש לי מקום חם בלב לקלף הזה, פעם באיזה פתיחה שעזרת לי להבין הוא היה המפתח…אל ההווה שלי.
    מתגעגעת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *