סוס – עבדך הנאמן

הסימבול סוס בחלום ובחיי היום יום

את המחקר על הסימבול סוס התחלתי בזכות אהבתם הגדולה לסוסים של חבר טוב ושלי של קולגה שלי, הלן בירן, שאף עזרה לי בהכנת עבודת המחקר. שניהם יותר מאשר הביעו את רצונם שאחקור את הסימבול סוס, ומאד רציתי לתת להם מאמר המציג את הסוס כאצילי, צוהל, חופשי ופראי…. אלא שלצערי אני עומד לאכזב אותם, ואת כל אלו שיש להם חיבה לסוסים. 

כשאני מתחיל לחקור סימבול אני ניגש תחילה לנשק הסודי שלי – ההומיאופתיה. כיצד הומיאופתיה עוזרת לי? פשוט. בתהליך הבנת התרופה ההומיאופתית לוקחים מתנדבים אשר נוטלים תרופה ההומיאופתית המורכבת מחלב של סוסה. לאחר נטילה חוזרת ושנשנית של התרופה, חווים אותם מתנדבים את אופי התרופה אשר "משתלטת" עליהם. כך ההומיאופתיה עוזרת לי, כיוון שאותם מתנדבים "מדווחים מהשטח", ומראים לי מה בפועל סוס מרגיש. כאן הייתה לי הפתעה גמורה כיוון שבמקום למצוא אצילות, גאווה או תכונות אחרות אשר ייחסתי לסוס מצאתי אנשים קשי יום, שבורים ומיואשים, וכאן הבנתי כי הסוס הוא אחת החיות האומללות ביותר על פני האדמה. 

סוס בהומיאופתיה

קיים פער גדול בין דמות הסוס אותה אנו מתארים בעיני רוחנו לבין דמות הסוס בפועל. בספרי הסימבוליקה השונים, מתואר הסוס כחיה המסמלת חופש, אצילות וכוח וכך אכן אנו מדמים אותה בעיני רוחנו. אולם בפועל נראה כי הסוס המבוית הנה חיה קשת יום שעברה אין ספור של השפלות, ניצול ואכזבות מצד האדם. 

בתהליך הפרובינג (ואתם מוזמנים ללחוץ כאן על הקישור למאמר "איך סימבולים מגיעים לעולם" ולקרוא על התהליך בהרחבה) ניתנו למתנדבים תרופה הומיאופתית המיוצרת מחלב סוס. שמה, דרך אגב הוא lac-equinum, והמתנדבים אשר נטלו את התרופה דיווחו על סימפטומים לא קלים אשר עלו כתוצאה מ"השתלטות" התרופה עליהם.

תשישות: אחד הסימפטומים הבולטים הוא תחושת התשישות הגדולה המלווה בחוסר אנרגיה נפשית ואפתיה. המתנדבים דיווחו על חוסר רצון לפעול, הזנחה של מטלות, עייפות ונטייה פשוט – לא לעשות כלום.

תסכול: יחד עם תחושת התסכול עולה תחושה של ייאוש ורצון פשוט לעזוב את הכל. האנשים דיווחו כי נמאס להם, כי יש להם תחושה שהם עובדים ועובדים ולא משנה כמה הם טובים או מספיקים לעשות – זה אף פעם לא נגמר. התחושה הבולטת שתאפיין את אנשי הסוס היא התחושה כי הם שוקעים בבוץ טובעני.

שכחה: תכונה חשובה האופיינית לאנשי הסוס היא שיכחה. החל באיבוד זמני של היכולת לזכור שמות, לבצע חישובים פשוטים ועד למצב בו שוכחים לבצע מטלות.

סדר ואחריות: אנשי הסוס הם אנשים מסודרים ואחראיים בטבעם. הם מסוג האנשים שלא יעזבו את העבודה לפני שכל המטלות שלהם מסתיימות. מפריע להם חוסר סדר וניקיון. דווקא תכונות אלו הן המקשות עליהם את חייהם כיוון שלרוב הם מתנגשים עם תחושת התשישות והתסכול וכך תחושת האחריות של אנשי הסוס תדחוף אותם לעבוד ולעבוד ללא מנוחה וללא הפסקה, למרות התשישות ושאר סימני ההזהרה עד לאפיסת כוחות.

קיים פער גדול בין דמות הסוס אותה אנו מתארים בעיני רוחנו לבין דמות הסוס בפועל. בספרי הסימבוליקה השונים, מתואר סוס כחיה המסמלת חופש, אצילות וכוח וכך אכן אנו מדמים אותה בעיני רוחנו. אולם בפועל נראה כי הסוס המבוית הנה חיה קשת יום שעברה אין ספור של השפלות, ניצול ואכזבות מצד האדם.

אז האם זה נכון? האם אנו נמצאים בהכחשה בכל הקשור לסוסים? האם אנו עדים לעבדות ושעבוד? האם אנו לא מוכנים להודות בינינו לבין עצמנו כי בחצר ביתנו התרחשו מעשים נוראיים שהובילו את הסוסים למקום האומלל בו הם נמצאים היום?

ובכן, בואו ונבחן את ההיסטוריה ואת יחס האדם אל הסוס במהלך ההיסטוריה… 

עבדך הנאמן – יחס האדם אל סוסים במהלך ההיסטוריה

תכונות הסוס, מראהו האצילי והעובדה כי הוא שירת את האדם נאמנה כ- 6,000 שנה, במהלכן עזר, בין היתר, לאדם לנדוד ולהתפתח, הפכו אותו לסימבול חשוב המהווה חלק גדול מתרבות האדם.

תכונות הסוס, מראהו האצילי והעובדה כי הוא שירת את האדם נאמנה כ- 6,000 שנה, במהלכן עזר, בין היתר, לאדם לנדוד ולהתפתח, הפכו אותו לסימבול חשוב המהווה חלק גדול מתרבות האדם.

הסוסים בויתו לפני כ-6,000 שנים. עד שהאדם גילה כי הוא יכול לעשות שימוש בסוסים לתועלתו, הסוסים ניצודו, נאכלו ואת דמם נהג האדם לשתות. במקרים קיצוניים האדם אף הפליג באכזריותו והיסטוריה מגלה כי היו מלכי אירים למשל, שנהגו לרחוץ במשהו הדומה למרק סוסים כחלק מטקסים שונים.

גם אני, כמו אלו הקוראים מלות אלו, הזדעזעתי כשגיליתי עובדות אלו, אולם הזדעזעתי יותר לגלות מה עלה בגורל החיות הנפלאות האלו וכשאני חושב על זה, אני לא בטוח מה טוב יותר עבור סוסים: להמשיך להיות ניצודים על-ידי האדם כבשר למאכל או להיות חלק ממורשת האדם ולקבל תפקידים כה בזויים, משפילים ושוחקים כאשר הגרוע מכל הוא שאין לאדם שובע ולא משנה כמה הסוס נותן ונותן האדם תמיד ידרוש עוד ועוד עד למצב של אפיסת כוחות.

בני-אדם השתמשו בסוסים במלחמות ומבלי שיהיה להם מושג מדוע ואיך הם נקלעו לסיטואציה הזו, הם נפצעו, נורו עליהם חיצים, הם נהרגו והנורא מכל – ללא כל הבנה. בנאמנות עיוורת הם הובלו לשדה הקרב ממנו רבים לא חזרו.

שיטות האילוף הישנות התבססו על עקרון המכוון לשבור את רוחו של הסוס ולהכניעה. דרכי האילוף כללו אלימות, מכות חשמל ואין ספור השפלות.

אנו נוטים להאמין כי סוסים הדוהרים במרוצי הסוסים נהנים, אולם לא תמיד זה כך. סוס אכן אוהב לרוץ במהירות, אולם לא לזמן כה רב כפי שלרוב נדרש ממנו. כשמגיע הזמן הוא אינו יכול לעצור. המרוץ, הסוסים הדוהרים סביב, הלחץ, הרוכב המדרבן, האימונים ושיטות האילוף, כל אלו מאיצים בו לרוץ מעבר לרצונו הטבעי. הוא מרגיש כאילו הוא נרדף על-ידי טורף, כי חייו בסכנה. הוא ממשיך לרוץ הרבה מעבר לטבע שלו ומותח את יכולתו הפיזית על לקצה היכולת.

הוס היה העובד המסור שעזר בחקלאות וכך החיה האצילה עבדה בפרך בכל יום ובכל תנאי מזג אוויר, יומם ולילה, וכמה שהיא לא נתנה תמיד ביקשו ממנה עוד ועוד ולבסוף כשהיא הייתה חלשה ומותשת היא נשלחה אל מותה ומהעצמות שלה עשו דבק.

השאלה היא איך החיות הנפלאות האלו הביאו את עצמם להיות במקום אומלל זה. מדוע הם שיתפו פעולה? את התשובה נוכל למצוא בדרך בה הסוסים חיים בטבע. 

סוסים בטבע

הסוס רואה באדם חלק מהעדר שלו ומקבל אותו כמנהיג. לא פלא אם כך שהסוסים התבייתו כל כך בקלות. הם הצטרפו בשמחה לעדר שלנו כאשר הם מציעים לתת את כל מה שיש להם. יש להם את הנטייה לרצות את בני האדם, לחבור עמם ולשרת אותם

סוסים הם חיות חברתיות, חכמות הזקוקות לעדר כדי לשרוד. בטבע הם שייכים לצד הניצוד, לכן יש להם את האינסטינקט "הלחם או ברח" השומר עליהם והוא המרכיב העיקרי במבנה העדר שלהם . העדר נותן להם הגנה וחברה, כאשר המנהיג יימצא במרכז העדר ובקצוות העדר נמצא את הסוסים בעלי ה"מעמד הנמוך" או את אלו הנמצאים בעונש. מבנה זה משמר את ההנהגה בפני טורפים התוקפים את שולי העדר.

ההישרדות הוא הכוח המכתיב את צרכי העדר הכוללים שני חוקים חשובים: שיתוף פעולה והצמדות אחד לשני. התחרות על מעמד הסוס מתנהלת בכל זמן, אולם התחרות היא כמעט ואיננה אלימה ובמקביל לתחרות, הסוסים גם דואגים ומטפחים אחד את השני.

באופן כללי סוסים אינם אלימים. נכון שהם יכולים לעמוד על שלהם ולהיות אלימים כשאין ברירה, אולם לרוב הם פותרים את הבעיות ללא אלימות. גם כשפולש עדר סוסים זר לטריטוריה שלהם, בדרך כלל העניין מסתדר ללא אלימות. שני העדרים פשוט מוצאים פתרון וכל עדר הולך לדרכו לפי ההסדר המחודש.

סוס רואה באדם חלק מהעדר שלו ומקבל אותו כמנהיג. לא פלא אם כך שהסוסים התבייתו כל כך בקלות. הם הצטרפו בשמחה לעדר שלנו כאשר הם מציעים לתת את כל מה שיש להם. יש להם את הנטייה לרצות את בני האדם, לחבור עמם ולשרת אותם, אולם נראה שלא משנה כמה הסוס מנסה ומשתדל, לא משנה כמה הוא נותן ונותן, האדם תמיד תובע עוד ועוד ולעולם עבודתו של הסוס איננה מספיקה. אחת התכונות הבולטות שנמצא אצל אנשי הסוסים היא התחושה כי הם שוקעים, כי הם מאבדים את הקרקע אלו יהיו האנשים הרואים את החים כקשים ובלתי אפשריים. 

הסימבול סוס בחלום ובחיי היום יום

במיתולוגיה ובאגדות אנו פוגשים סוסים רבים. פעמים רבות ישמשו הסוסים את הגיבורים ופעמים רבות יהיו הגיבורים עצמם. אנו נפגוש סוסים מעופפים (פגסוס), סוסי אש, סוסים לבנים עם קרן (חד קרן) אשר הביאו ברכה וחכמה. הם מופעים בכל כך הרבה סיפורים מיתולוגיים וכמעט לכל גיבור מתלווה סוס אצילי המשרת אותו נאמנה.

תכונות הסוס, מראהו האצילי והעובדה כי הוא שירת את האדם נאמנה כ- 6,000 שנה, במהלכן עזר, בין היתר, לאדם לנדוד ולהתפתח, הפכו אותו לסימבול חשוב המהווה חלק גדול מתרבות האדם.
כוחו ועוצמתו הופכת את הסוס לסמל של כוח פיזי ונחישות. לא בכדי התפתח הביטוי "כוח סוס", שהנו מטבע לשון של אותו רעיון המייצג כוח וחוסן פיזי.

הסוס מייצג את האדם המסור והנאמן והאוהב הנמצא בקונפליקט בין המסירות שלו, מוסר העבודה הגבוהה שלו והצורך לשרת, לבין הטבע והחופש הקוראים לו לצאת למרחבים. במהלך חייו הוא לומד אולי להיות מחוספס ומפגין כוחניות, אולם בתוך תוכו הוא רך, אוהב ואף סלחן.

יכולת הריצה שלו המהירה הופכת אותו לסימבול של דהירה קדימה בחיים במלוא המרץ, של הצלחה ופריצת דרך בחיים.
הסוס היה שותפו של האדם במסעו על פני עולם זה. הוא ליווה אותנו לאורך כל הדרך בטוב וברע. הוא חבר נאמן, מסור, עוזר ותומך ולכן כסימבול הוא מייצג תכונות אלו.

כשמתבוננים בסוס הדוהר בטבע, כשרואים אותו רץ, מבינים מדוע הוא מייצג חופש ומסעות. זה פשוט שם – בתנועות שלו, בשיערו המתבדר ואי אפשר שלא להבחין בזה. הסוס מייצג פעמים רבות מסע אליו אנו יוצאים. זה יכול להיות מסע פיזי, מנטלי או רוחני בו אנו יוצאים בחיפוש אחר תכלית החיים, חכמת חיים.

חיות רבות מייצגות מיניות. יופיו של הסוס המשולב עם כוחו וחוסנו מייצגים לא רק מיניות, לא כי אם גם פריון ושפע. לעלות על הסוס הוא ביטוי, או סימבול, המייצג הצלחה. הרכיבה עליו הנה סימבול המייצג הישג, ריסון עצמי ומימוש הפוטנציאל.

ראייתו של הסוס אמנם חלשה, אולם שאר החושים שלו מפותחים מאד. שמיעתו חדה מאד ואף מדויקת וחוש הריח שלו מפותח ובזכותו הוא מגלה טורפים מזון ומים. לכן לעתים סימבול הסוס יכול לסמל אזהרה בפני סכנה אפשרית וכן את היכולת לראות את העתיד

הסימבולים, ובמיוחד הסימבולים של החיות, אינם רעיונות או אגדות המרוחקות מאתנו. אלו הם סימבולים המעצבים את חיינו, אלו הם חלקים ממי שאנו.
הסוס מייצג את האדם המסור והנאמן והאוהב הנמצא בקונפליקט בין המסירות שלו, מוסר העבודה הגבוהה שלו והצורך לשרת, לבין הטבע והחופש הקוראים לו לצאת למרחבים. במהלך חייו הוא לומד אולי להיות מחוספס ומפגין כוחניות, אולם בתוך תוכו הוא רך, אוהב ואף סלחן.

אנו כבר לא מדברים על סוסים, אלא על אנשים המתהלכים בינינו. לא רק את הסוס שיעבדנו, אלא את האנושיות שלנו, יש בנו צד הנוטה לנצל את הקרובים לנו ולהתייחס למה שאנו מקבלים מהסביבה שלנו כמובן מאליו. אנשי הסוס נמצאים בכל מקום והם יהיו אנשים הקרובים לנו שאנו באמת חשובים להם. אנשים אלו יכולים להיות החברים הטובים והנאמנים ביותר שלנו אם רק ניתן להם. אני מאחל לנו לפגוש את אותם אנשי הסוס ולצאת אתם למסע של חברות ושותפות אמיתית.

Save

4.7 (93.64%) 22 votes

רוצה קורס מתנה? שני קורסים שווים מחכים לך כאן:

קורסים במתנהקורס מבוא בקלפי טארוט, בו אלמד אותך את הסודות אותם אני מגלה בשיעור הראשון של קורס הטארוט שלי.

קורס "לעורר את החלום", בו אלמד אותך מה הסוד – כיצד ניתן לחלום יותר חלומות בכל לילה.

הקורסים ניתנים ללא תשלום כמובן, ולאחר ההרשמה אשלח אלייך למייל סדרה של שיעורים מרתקים אותם ניתן לקרוא בזמנך הפנוי.

תגובות פייסבוק

תגובה אחת על “סוס – עבדך הנאמן

  1. שולמית

    הי שגיא, נהנתי מאוד מהכתבה שהבהירה את הקשר המיוחד בין הסוס והאדם.
    מהדברים שאתה כותב על המסירות וההתמסרות הגדולה של הסוס לאדם, ישנה התחושה שהסוס מקבל על עצמו תפקיד של קורבן. הוא מקריב את עצמו כדי לעזור ולאפשר לאדם התפתחות (קצת מזכיר את המיתוס של פרומתאוס שהביא את האש לבני האדם).
    אפשר להגיד שביחס לחיות האחרות הוא נמצא במקום מאוד גבוה ומכאן אצילותו.
    היה לי קצת חבל שלא התייחסת לקנטאורים שדרך אגב מופיעים הרבה מאוד על המקדשים ביוון.
    מה שעוד מעניין שדמויות הקנטאורים במקדשים הם בדמות של ראש של אישה וגוף של סוס.

    הגב

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.