כיצד קריאה בקלפים עובדת?

כיצד ייתכן שהקריאה בקלפים מעניקה תשובות אמינות? לסקפטים… ולאלו שפחות.

פעמים רבות אני נשאל שאלות בסגנון: "למה שאנשים נורמאלים ומציאותיים יאמינו שקלפי טארוט יכולים להצביע על הקורה בחייהם"?, רוב האנשים מנסים לקבל הסבר מספק בדמות חוק או עיקרון, שיניח את הדעת ויסביר מדוע זה עובד. ואתם יודעים מה – גם חלק מהקוראים עצמם לא תמיד יודעים לענות על השאלה "איך זה עובד באמת".

התשובה, בדיוק כמו השאלה, מעט מורכבת, ולכן תצטרכו להתאזר במעט סבלנות ולהמתין לסוף המאמר, סה"כ מדובר כאן במשימה לא קלה, כי כדי להסביר את החוקיות שעל-פיה הקלפים עובדים צריך תחילה להסביר איך היקום עובד, וזה לא כל כך… פשוט, אז…תחזיקו חזק – אנחנו מתחילים.

מכל התיאוריות שפגשתי המנסות להסביר את אחת השאלות הגדולות של החיים: "מה מכוון את החיים על פני היקום? עבורי התיאוריה שהתאימה בצורה המושלמת לשאלות אלו היא התיאוריה של המורה שלי, הגורסת שאם אנחנו רוצים להבין דבר מורכב כל-כך כמו היקום, זה חייב להיות פשוט, קצר וגאוני.

אם אנחנו רוצים להבין דבר מורכב כל-כך כמו היקום, זה חייב להיות פשוט, קצר וגאוני. היקום, לא יכול להתנהל בדרך של משוואות סבוכות וחוקים מורכבים כיון שככל שהחוקיות מורכבת יותר, כך תהליכים יכולים להשתבש, והיקום גדול מידי מכדי שיתרחשו בו טעויות.

היקום, לא יכול להתנהל בדרך של משוואות סבוכות וחוקים מורכבים כיון שככל שהחוקיות מורכבת יותר, כך תהליכים יכולים להשתבש, והיקום גדול מידי מכדי שיתרחשו בו טעויות.

לכן אפשר לפרק את כל סוד התנהלות היקום לחוק אחד פשוט:

החיים הם משוואה אנרגטית, שהבסיס של משוואה זו מאוד פשוט:

- האינדיבידואל הוא מרכז היקום –

נקודה

למעשה זה כה פשוט עד ששוב ושוב אנו מתקשים להבין עובדה זו. מרכז היקום, הכוח הגדול ביותר הקיים נמצא לא איפה שהוא שם בחוץ, כי אם בפנים. לכן, אם ה-"אני" הוא האינדיבידואל, הרי כל דבר ודבר המתרחש בעולם החיצוני לנו, הוא תוצאה של הפנימיות שלנו היוצרת אותו.
כך למשל אין בפועל כוח חיצוני מכוון, שהוא זה המוביל אותנו אל בן הזוג שלנו. בן הזוג אותו אנו מוצאים הוא תוצאה של כוח פנימי המוביל אותנו אל האדם אותו הפנימיות שלנו צריכה לפגוש.

אנו כל הזמן מנסים להבין את העולם החיצוני, מנסים להבין את החוקים שפועלים עלינו, את הסדר שעל-פיו אנו צריכים לפעול. יש כאלו המאמינים באמונות טפלות, אחרים בסדר כל-שהוא שחייבים לפעול על-פיו, וקבוצה אחרת של אנשים יכולה להאמין בחוקיות רוחנית כלשהי הנחוצה כדי שדבר מסויים יקרה.
כל האמונות הללו ועוד רבות אחרות עוזרות לנו בניסיון שלנו, בני האדם, ליצור שליטה בעולמנו ולהבין אותו. וכשאנו מוצאים את החוקיות אנו נרגעים ויכולים לחזור לנהל את חיינו בשקט.
אך לא כך הדברים, כיוון שכל מה שאנו מחפשים בחוץ אינו אלא תוצאה של מה שקורה בפנים והחוקיות האמיתית היא שהחיים הם משוואה אנרגטית ומה שנמצא בפנים ימשוך את המשלים, השיעור או הדומה לו מבחוץ ולא ההיפך.

אחד החוקים הבסיסיים והחשובים ביותר הנובעים מהעיקרון הבסיסי של פעולת היקום, הנו חוק המיקרו והמאקרו-קוסמוס. חוק זה למעשה חל על הרבה התרחשויות בחיינו והוא חשוב במיוחד במקרה של הקריאה בקלפים, כיוון שחוקיות זו מסבירה מדוע אין מקריות.

חוק המיקרו מאקרו קוסמוס אומר שכיוון שהחיים הם משוואה אנרגטית בה כל מה שקורה בפנים יימצא את הביטוי שלו בחוץ. כיוון שכך, הרי שמשוואה זו יכולה גם לעבוד הפוך, וכל דבר חיצוני לנו נמצא בהדדיות למה שקורה בפנים.
חוק המיקרו מאקרו קוסמוס מראה שכאשר שני צדדים נמצאים במגע או בתהליך כל-שהוא, צריכה להתקיים הדדיות בין שניהם. מה שקורה בצד אחד (מיקרו) קורה גם בצד השני (מאקרו).

כך למשל אם אנו קמים על צד שמאל, סביר שהפנימיות שלנו תוביל אותנו לתוצאה בה היום שלנו יתנהל באופן עקום למדי, אם אנו כועסים על מישהו, הרי שאותו אדם גם כועס עלינו.

מכירים את הפתגם הידוע "אמור לי מי חבריך ואומר לך מי אתה"?.
פתגם זה מתבסס על אותה החוקיות ומראה שמי שסובב אותנו בחיים מייצג אותנו ומהווה בבואה של חיינו. וגם אם נקשה מעט ונאמר "במהלך החיים מתחלפים החברים", עדיין נצטרך להבין שאלו דברים שלא קורים סתם. אם אנחנו מחליפים חברים (רמת המאקרו), סימן שחל בנו שינוי. אדם עובר שינויים במהלך חייו, ולפיהם מתנהל מחדש ויוצר סביבו מערך שלם של אנשים חדשים. שימו לב מי חבריכם עכשיו וראו איך זה משקף את עולמכם הפנימי.

חוק המיקרו-מאקרו חל על כל מה שקורה לנו בחיים, ולפיו, מה שקורה במיקרו קוסמוס, קורה גם במאקרו קוסמוס, כאשר את המיקרו קוסמוס מייצג האדם הפרטי, ואת המאקרו קוסמוס מייצגת הסביבה.

חוקיות זו מתרחשת למשל גם בתהליך טיפולי. אם למשל המטופל שלנו מספר לנו סיפור ואני נעצבים תוך תהליך ההקשבה – זה לא קרה סתם. אנו נעצבים כיוון שאנו המיקרו של מה שקורה במקרו (אצל המטופל). זה לא שבדיוק עכשיו נזכרתי בסיפור עצוב משלי, אלא שהרגשות שלי מכווננים לייצג את עולמו הפנימי של המטופל.

וכיצד חוקיות זו קשורה לקקריאה בקלפים? 
למעשה אם קבענו קריאה בקלפים למחר בצהרי היום, מאותו רגע שהלקוח נכנס בדלת ועד שהוא ייצא כל מה שיקרה במהלך הפגישה איננו מקרי ואיננו קורה "סתם" – הכול נתון תחת החוק של המיקרו והמאקרו קוסמוס.

מה שהוא יבחר ללבוש אינו מקרי, לא יהיה מקרה השיר שהסלולארי שלו ישמיע, וכמובן גם הדברים שיאמר והדרך בה יאמר אותם לא יהיו מקריים. אם למשל הוא יתבונן על התמונה של קלף 3 מטות ויספר לנו שהוא רואה שם ספינה טובעת, זה לא יהיה במקרה. מה שהוא רואה זהו המיקרו המשקף את המאקרו, וסביר להניח שכך הוא גם מרגיש בחיי הזוגיות שלו – שהזוגיות שלו עומדת לטבוע.

גם הדרך בה השואל מערבב את חפיסת הקלפים – אינה מקרית.
כאשר השואל מערבב את חפיסת הקלפים, מתקיימת אותה חוקיות והשואל כבר לא מערבב סתם קלפים, אלא נכנס לתהליך בו הוא מערבב את המיקרו שלו, את עצמו. זו טעות לחשוב שאנחנו מערבבים את הקלפים. למעשה אנחנו מסדרים אותם. לאחר שהשואל מסיים "לסדר" את חפיסת הקלפים, הם מוכנים , ומתאימים בדיוק לחייו. בנקודה זו חפיסת הקלפים מייצגת את השואל וכל קלף מתאים בדיוק למצב בו הוא נמצא בחיים, בדיוק כמו חוק המיקרו והמאקרו-קוסמוס.