מסר שבועי בקבוצת הוואטסאפ

איך ג'ים היינס פרץ את מחסום 10 השניות ומה הקשר למלכת החרבות?

מרגע שהתחילה האולימפיאדה ועד שנת 68 אף אצן לא עבר את מחסום 10 השניות.
הסיקו מכך שכנראה זה פשוט לא אפשרי, שאף אדם לא יכול לרוץ מהר יותר מ-10 שניות בריצת 100 מטר. זה הגבול האנושי, וצריך להשלים עם זה…
ואז קרה דבר מעניין,
ג'ים היינס, אצן אפרו אמריקאי היה הראשון שעבר את המחסום הזה, הוא קבע את השיא 9.9 ועשה היסטוריה, ואז קרה דבר עוד יותר מעניין.
מרגע שהמחסום הזה נפרץ השיאים המשיכו להגיע בזה אחר זה, ומחסום 10 השניות הפך להיסטוריה רחוקה.

אז מה קרה פה בעצם? מה השתנה?
אדם אחד הוכיח שמציאות פיזיקלית היא יחסית ובת שינוי, וכנראה גם שהרוח האנושית היא פורצת הדרך האמיתית.
מרגע שאנשים חזו בעיניהם בשינוי הם לא יכלו להתכחש לעובדה שדבר בלתי אפשרי הפך לאפשרי בדיוק תוך 9.99 שניות.

משנים את ההיסטוריה

אירוע כזה פורץ דרך ומעניק תקווה לרבבות אחריהם:
דמויות מעולם הספורט, פוליטיקאים, זמרות פופ (כמו המלכה האם, מדונה), ראשת הממשלה הראשונה, כולם מאוד שונים בדרגתם ובתחומם אולי, אבל כולם עשו משהו בפעם הראשונה, הגיעו להצלחה יוצאת דופן.

להיות ה'ראשון' זה אומר לא פעם לחסל מחסומים או גדרות חברתיים, כלכליים או מקצועיים שאפילו לא ראינו שהם קיימים
או שראינו אותם אבל לא חשבנו שיש דרך לעקוף אותם.
בשביל זה צריך חזון ואומץ. שני רכיבים שלמלכת החרבות ולמלכת המטות יש בשפע. ומכיוון שכל קלף מייצג אותנו עצמנו – היכולת להוביל להנהיג ולשנות, נמצאת תמיד בהישג ידנו.

מלכת החרבות היא אשת החזון שבנו, יש לה כישרון לזהות פוטנציאל אדיר הרבה לפני כולם ותמיד יהיו כאלה שלא יבינו אותה, ולא יזהו את החזון המלא או את שלל הפרויקטים שהיא רוקמת.
היא יודעת בדיוק איפה נכון להשקיע זמן ומאמץ, וכשהיא מזהה את הנקודה הנכונה היא משקיעה בכל הכוח ולא עוצרת עד שהחזון קורם עור וגידים וגורם לכל הנוכחים לעמוד בפה פעור מול היצירה או ההישג.

אחד האנשים שעשו היסטוריה, גם הוא מתחום הספורט, הוא דיק פוסברי. הוא המציא את הקפיצה לגובה כפי שאנחנו מכירים אותה היום.
עד 1968 הקפיצה נראתה אחרת לגמרי והתמקדה בתנועת מספריים של הרגליים, ואז הגיע דיק ושינה את המשחק. הוא רץ בחצי עיגול וקפץ עם הגב לכיוון המזרון.
עד לאותו רגע היסטורי דיק נחשב לכישלון הוא היה אצן בינוני, ואת קפיצת המספריים שכולם ביצעו היטב הוא עשה באופן לא מרשים, למעשה הוא מספר שצחקו עליו לא מעט ובסרט תיעודי קצר על פועלו מראים תלמידים שקוראים לקפיצה שלו, בצחוק, 'נפילת פוסברי'. למעשה אותה 'נפילה' הפכה לקפיצה היחידה שספורטאים משתמשים בה עד היום והיא שברה כל שיא אפשרי (ממש כדאי לגגל ולחפש את הסרטון ביוטיוב הוא קורע).
הוא מספר שגם בתחרויות הוא נחשב למוזר, הווירדוו ההזוי, עם הקפיצה המצחיקה, אבל כשהוא ניצח ושבר שיאים אף אחד לא צחק יותר.
והוא אפילו עשה זאת באותה השנה שבה ג'ים היינס (האצן שהזכרנו) עשה זאת. חתיכת שנה הסטורית בספורט העולמי.

הכוח של מלכת החרבות

אבל לא על ספורט אנחנו מדברים – אלא על חשיבה מקורית, רחבה, שונה, חקרנית שמובילה לחדשנות. פוסברי מספר שהוא בעצם ביצע מחקר עצמאי, "אנחנו מחפשים את האמת" הוא אומר.
האמת היא מה שעובד, מה שמקדם, מה שיש מאחוריו אמת פיזיקלית (ואני מוסיף – אמת רוחנית).
הוא מתייחס לכל החקירה כאל הרפתקה מלומדת, וזאת בדיוק רוחה של מלכת החרבות. היא מחפשת חדשנות רעננה, עולם תוכן עשיר, יש לה חזיונות מאוד מדויקים אבל היא שואפת לדיוק לכנות ולאותנטיות מירבית בעשייה שלה – היא מחפשת מה עובד.

היא נחשבת לביזארית ונון קונפורמיסטית לפעמים כי האמת שלה לא תמיד תואמת את האמת הרגילה היומיומית של כולם.
היא מוצאת זוויות חדשות ומרגשות של האמת, וזה תמיד מסעיר.

מה מלכת החרבות אומרת לנו:

לא לפסול את הרעיונות הבלתי שגרתיים שלנו,
להקשיב לאינטואיציה,
לא לפחד לצאת מהקופסא ולחפש פתרונות אחרים, שונים, מצחיקים.
לאפשר כשלונות ואי דיוקים,
לתת לדבר להתפתח.

נכון שיש בה גם צד מדויק ושואף לשלמות, אבל היא שואפת לשלמות – כשמדובר בתוצאה ולא בתהליך.
התוצאה צריכה להיות מדויקת אבל התהליך יכול להיות מרתק, מלוכלך, מפתיע או לא צפוי – עד כמה שהוא צריך להיות.

מלכת המטות במרכז הבמה

מלכת המטות היא גם מלכותית, שולטת, מנהיגה ועוצמתית אבל היא מגיעה אל התוצאות מכיוון אחר, היא יודעת לגייס המונים, להלהיב,
לרגש ולתת המון אנרגיה.

רובין טד היא השחקנית האפרו אמריקאית הראשונה שיצרה לפני שנתיים סדרת מערכונים ל-HBO ובה כל הקאסט – השחקניות הבמאיות והכותבות, הן נשים שחורות. זאת היסטוריה רבתי בזמן שבו התלונות על היעדר ייצוג של אנשים שחורים הגיעה לשיאים.
רובין יצרה סדרה קורעת מצחוק שיש בה גם ערך חברתי חשוב. היא סיפרה שבישיבה המקצועית הראשונה שלהן היו נשים שפרצו בבכי, כולן הרגישו שנעשית היסטוריה.

גם האלי בארי שזכתה באוסקר ב-2002 עשתה היסטוריה בתור השחקנית האפרו-אמריקאית הראשונה שזכתה בפרס השחקנית הטובה ביותר. היא בקושי צלחה את הנאום שלה מרוב הלם, בכי והתרגשות.
הנשים האלה עושות היסטוריה חברתית (שמאוד מתאימה לרוח של מלכת החרבות), אבל הן עושות את זה באמצעות אומנות, רגש, הבעה, עמידה במרכז, צחוק ובמה. אילו האיכויות הברורות של מלכת המטות.

מה מלכת המטות מעודדת אותנו לעשות:

מלכת המטות שבנו דוחפת אותנו לקחת את הבמה כשאנחנו זקוקים לה,
להראות את הכישרון שלנו, להביע את עצמנו באופן שיעורר השראה והשפעה,
ולתת לעצמנו את הזרקור.
להפסיק להתחבא או לפקפק בעצמנו, ולהבין שבכל שאנחנו חולקים את המתנות שלנו – הידע, הכישרון, המיומנות והיופי
אנחנו מעניקים לסביבה את המתנה הזו וגם מלמדים את כולן –
שגם להן מותר להראות ולהיראות – לחשוף את היופי שבהן על כל גווניו.
זאת לא יוהרה זה מימוש עצמי פרופר.

בקיצור המלכות הן ובכן, מלכות!
שולטות, חכמות, ומבינות שתפקידן המולד הוא להנהיג. יכול להיות שאנחנו פשוט מנהיגים בתחום המשפחה שלנו, או בעסק שלנו,
אולי אנחנו מנהיגים בקהילה המצומצמת והרחבה.
אבל בכל אחד מאיתנו יש מנהיג פנימי שיכול לשבור תקרות זכוכית ורצפות בטון ולבנות משהו שהדור הבא או אפילו בן אדם אחד אהוב יזכור.
הערכים שאנחנו בוחרים ליישם, טוב הלב הטבעי, ההורות הטובה או כל איכות אחרת שבורכנו בה, יכולים להפוך לאיכויות של הנהגה.

היתרון של למידת קלפי המלכות

ובגלל זה עבודה עם קלפי המלכות ובכלל עם כל הקלפים – כל כך מעצימה.
אנחנו מוצאים את כל הארכיטיפים האלו בעצמנו ומעגנים אותם במציאות חיינו ובתודעה שלנו – ככל שאנחנו עובדים ועובדות יותר עם הקלפים.
זאת אחת הסיבות שעבודה חוזרת ונשנית עם הקלפים כל כך מספקת, הקלפים מעניקים חינוך עצמי ועידוד פנימי מתמיד למצוא את העוגנים והחוזקות שבנו, למצוא דוגמאות מציאותיות שמתחברות לקלפים האלה, אנשים אמיתיים שמצאו את ה"מלוכה" הפנימית הזאת,
ושנותנים יתר תוקף למשאבים הפנימיים שאנחנו בונים.
העבודה עם הקלפים מפגישה אותנו עם הכוחות האלו, ומעניקה המון השראה לנו ואחר כך גם ללקוחות שלנו.
למעשה אנחנו מוצאים כוח או חוזקה גם בקלפים הקשים יותר, מפני שהם מלמדים אותנו בדיוק מה חסר לנו, איפה אנחנו צריכים להתחזק
מה הבסיס שאנחנו זקוקים לו, והתשובה ל"מה כן יעבוד" נמצאת הרבה פעמים בדיוק באותה חפיסה נהדרת של כוחות, חוכמה ומסרים שאנחנו קוראים לה – טארוט.
לכן אני כבר מחכה שתוכלו לפגוש את כל הקלפים הללו פנים מול פנים, מבחוץ ומבפנים.
הם משנים לנו את הראש, את הדרך ואת האנרגיה, ומעניקים סל כלי עבודה שאנחנו אף פעם לא באמת מניחים מהידיים.
אז בואו פשוט – נתחיל ללמוד טארוט.

כי ממש בקרוב מתחיל קורס טארוט חדש.
אני מזכיר שבגלל המצב יש הגבלה של 8 משתתפים, אז הוא מתמלא במהירות.
ושאפשר להצטרף וללמוד את הקורסים שלי מהבית, בזום, בלייב, יחד עם הקבוצה,
כך שכל היתרונות נשמרים ואני חוסך לך את החניה,
את הזמן, את העצבים של להיכנס לתל-אביב ובמחיר מוזל.

אז…בא לכם להציץ ולגלות מה לומדים בקורס?
הפרטים מחכים לכם כאן בקישור זה
ואם מה שיש שם מוצא חן בעיניכם, רק צריך למלא את הפרטים
(אפשר גם להתקשר למאיה בטלפון: 03-5298840)
ואני או מאיה נעשה את השאר 💝

אבל לא חייבים להתחיל ללמוד קורס מקצועי.
🎁 אפשר להתחיל בקורס קצר, חינמי.
ואתם מוזמנים להתחיל כאן בקורס המתנה: “כיצד לעשות נכון קריאה בקלפים
(למקרה וזה לא ברור – הקורס הזה הוא חינם וזו מתנה שלי אליכם)

הכותב: שגיא מנדלבוים

© שגיא מנדלבוים מטפל בהומיאופתיה קלאסית, ובעל ניסיון של 27 שנים בלימוד והוראה של קורסים וסדנאות בנושאי טארוט וחלומות אותם הוא מלמד בתל-אביב ובמרכזים שונים ברחבי הארץ. את שגיא הנכם מוזמנים לפגוש בהרצאת המבוא הקרובה וכן בקורסים: טארוט, טארוט מתקדמים ובקורס פענוח חלומות.
על הכותב בהרחבה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *