דמות בחלום
דמויות בחלום הן בדרך כלל ביטוי של החולם עצמו.
דמויות שונות בחלום
כשבאים לפתור חלום שיש בה דמות מסויימת אנחנו צריכים לשאול את עצמנו למה הלא מודע בחר דווקא בדמות הזו כדי לייצג אותי? אלו תהליכים היא עוברת בחייה? דרך הדמות מבינים את נושא החלום.
משפחה וחברים בחלום
למרות שבהדרך כלל דמויות בחלום מייצגות את החולם, היוצאים מן הכלל הם דמויות של משפחה וחברים טובים. כשפוגשים בן משפחה או חבר בתוך המבנה הם מייצגים את עצמם ואת התקשורת שלהם איתי.
מבנים וחדרים בחלום
כל חלל שאני יכול לשהות בו הוא ביטוי שלי. יכול לייצג את סדר העדיפויות שלי. מה המצב שלי? טוב או רע?
מבנים שונים בחלום
יציאות וכניסות – האם יש לנו גבולות? כמה פעמים אנשים נכנסים ויוצאים?
בית ילדותי \ בית ספר – יתכן שהחלום מדבר על הילדות שלי, אולי לא מודע רוצה לטפל בבעיות מהגיל הזה?
מבנים ארעיים – (מלון \ קרוון \ אוהל) זה זמני ולא קבוע, בשביל הכיף, הצגה, זה לא אני באמת.
מה לא אני פה? אולי אני צריך חופש?
חניון תת קרקעי \ מערה תת קרקעית – כמו מרתף, הלא מודע שלנו.
מפעל – הרוטינה הקבועה שאני צריך לעשות בחיי כדי להתקדם הלאה.
קניון \ לונה פארק – מה מקור הבילוי? אולי אני רוצה להרגיש צעיר?
במה – הבעה עצמית, חשיפה.
חדרים וחלקי הבית בחלום
הרבה קומות וחדרים – חלקים שאני צריך לחקור בעצמי, עוד צדדים באישיות שלי, הגיע הזמן להבין מה נמצא שם.
דלת – אני יכול להזמין אנשים או לגרש אותם. מה אני מרגיש כלפיה? מה האינטרקציה איתה?
חלון – פתח שבו אני מצפה למשהו שתכף יכנס הביתה. אם מישהו נכנס מהחלון, אשאל את עצמי "למה לא מהדלת"? אולי אני לא זמין?
מטבח – הלב של הבית, שם נמצאת האש, משהו שנמצא בלב שלנו ונקשרנו אליו.
סלון – תצוגה, אנחנו ייצוגיים שם, מה אני רוצה להציג כלפי חוץ? יש שם דיסטנס, זה לא הלב – זה חיצוני.
חדר שינה – אינטימיות, אנחנו מוכנים להכניס אותו פנימה, אנחנו בשלים להכיל, לשתף, הקשר נכנס להילוך גבוה.
מסדרון – הדרך אל הבית, עוד לא הבית, רק להסתכל בלי להיכנס, האם יש דלתות פתוחות?
חדר מדרגות – אפילו לא נכנס למסדרון, לא נפתחנו רגשית.
חדר ילדים – או שאני רוצה להכניס ילדים לחיי או שהחלום עוסק בילדות שלי ובחלקים קדומים שלי.
מרתף – הלא מודע שלנו, כל מה שנמצא מתחת לקומה -1 מתחת לאדמה, כל מה שלא רציתי לגעת בו עכשיו זה עולה ואני צריך לטפל בו.
עליית גג / מחסן – כל מה שנמצא בתת מודע והוא לא פצע, זה לא כבד, זה משהו שאכסנתי והגיע הזמן לגעת בו.
חדר עבודה – דומה למטבח, ה"אני האמיתי", מרגיש בבית, מקום שנוח לי בו, יותר קשור להגשמה עצמית.
שרותים ואמבטיה – אנחנו בעצם לא בתוך הבית אלא במקום שאנחנו מתבודדים בו. אני מתנקה ויוצא חדש.
מקום שאני עושה מדיטציה, מתפשט, אני עם עצמי. קל לי לנקות את עצמי שם?
אם מישהו פולש למרחב הפרטי שלי שם ומחלל אותו זו סוגיה של גבולות.
מרפסת – בתוך הבית אבל מרגיש בחוץ, אין לי בעיה להיות שם בפיג'מה למרות שאולי רואים אותי, אני מרגיש בבית. יש לי ביטחון להוציא החוצה את מי שאני באמת.
אם אני במרפסת וכולם בפנים – למה אני מחוץ לסצנה?
גג – סוג של מרפסת, אולי אנחנו מתנדנדים, לא כאן ולא שם.
חדר אורחים – אני נותן למישהו לגור באופן זמני.
אמבטיה\ג'אקוזי – אני רוצה להרגע…
חצר\גינה\גן – פסטורלי, יש לי זמן פנוי, זמן של שקט, אולי לזה החולם שואף?
בויידם – מקום שאני מסתיר בו דברים, השלדים בארון.