Blog

כיצד משכנעים את היקום לקדם מטרות בחיינו

אני רוצה להציג לכם את אחד מחוקי הרוח החשובים שאני מכיר, אך אל תטעו! למרות שאני עומד לכתוב משפט קצר העוסק במושג הערטילאי – מודעות, זהו עקרון מאד חשוב, וההשלכות שלו יכולות לחולל שינוי בכול תחמי החיים. 

אתחיל בחוק עצמו, האומר: 
“בכול מקום בו נמצאת המודעות שלנו, לשם זורמת אנרגיה”

כבר כתבתי בהרבה מאמרים שהמודעות היא היכולת שלנו לתפוש, ואנו כבר יודעים שלתפוש זה אומר להיות מסוגלים להבחין, להבין ולהיות ערים. אנו כבר יודעים שזה מתחיל ביכולת שלנו לתפוש את העובדה שאנחנו קיימים, ושזה מממשיך ביכולת שלנו לתפוש רבדים עמודים יותר בחיינו. 

אך מודעות, יכולת התפישה שלנו, מתחילה במקום ראשוני יותר, ביכולת שלנו לתפוש את סיבי האנרגיה של היקום. אני לא יודע כמה מכם מוכנים לקבל את העובדה הזו ואולי עבור חלקכם זהו מיתוס נחמד ולא יותר, אולם חייב להיות משהו בזה אם רוב הגישות הרוחניות, לרבות הקבלה, טוענים שהעולם הוא אנרגיה, אנרגיה אותה אנו לא יכולים לראות. בקבלה עקרון זה נקרא “הסתר” ולמרות שכול תורה נותנת לרעיון זה שם משלה, כולם אומרים בסופו של דבר את אותו הדבר: העולם הוא סיבים של אנרגיה. 

למקור האנרגיה הזה יש שמות רבים: יש הקוראים לו אלוהות, ייקום, טבע, ואני אבחר לקרוא למקור האנרגיה זה: ייקום.
היקום כשלעצמו הנו פסיבי. כל שהוא עושה הוא לשלוח את אותן אין-ספור אנרגיות למרחבי ומימדי הקיום. היקום לא מחליט מה ייעשה עם האנרגיות וכיצד נשתמש בהם. היקום שולח לכולם את האנרגיות אשר בזכותן הכול יכול להתקיים, שבזכותן כל רעיון או מחשבה יוכלו להתממש. היקום שולח את האנרגיות ותו לא. אנחנו הם אלה שצריכים לעשות משהו עם האנרגיות האלו.

המודעות שלנו היא כלי עוצמתי. היא זו שמנהלת את מערך האנרגיה שלנו, זו היא שעושה שימוש באנרגיות השונות ומנתבת אותן כפי שאנו רוצים. היקום אינו מתערב, אנו הם אלו העושים את העבודה לטוב או לרע. 

מה ש”מחליט” מה ייעשה עם האנרגיה הזו זה המודעות. היא זו המנהלת את מערך האנרגיות שלנו, זו בעצם היחידה הפועמת בלב היקום, ושם הכול מתחיל. זו הבחירה החופשית עליה מדובר כה רבות, והמודעות שלנו היא העושה שימוש באנרגיות השונות ומנתבת אותן כפי שאנו רוצים. היקום אינו מתערב, אנו הם אלו העושים את העבודה לטוב או לרע. 
המודעות שלנו היא זו האוספת באופן אקטיבי את שדות האנרגיה הנמצאים ביקום ועל ידי העברתם למרחב שלנו, נוצרת ההוויה שלנו האנרגטית, הרוחנית, הנפשית ולבסוף, גם הפיזית. ריכוז אנרגיות זה יוצר את גרעין החיים ובלעדיו דבר לא יתקיים. 

אך בדיוק כפי שאנו לא יכולים לראות את סיבי האנרגיה, כך אנו לא יכולים באמת לגשת למקור האנרגיה הזה. אנו לא יכולים למשל לזהות את סיבי האנרגיה שיעזרו לנו למצוא זוגיות ולמשוך אותם. אין לנו את היכולת לראות את אותם סיבים ואנו גם לא יודעים כיצד למשוך אותם. 

אבל זה לא מדויק, וכאן החדשות הטובות שאני רוצה לספר לכם – אנחנו כן יכולים! 

אנו יכולים, אם נזכור את החוקיות שאותה כתבתי בתחילת המאמר זה:

בכול מקום בו נמצאת המודעות שלנו, לשם זורמת אנרגיה. 

מה זה אומר? 
זה אומר שאנחנו כן יודעים כיצד למשוך אנרגיה קוסמית אתה ניתן לחולל שינוי, ושזה הרבה יותר פשוט ממה שאנו חושבים.
כיצד? 
דרך כך שאנו מגבירים את המודעות לדבר אותו אנו רוצים.

הכי חשוב זה לסלוח לעצמנו. כשאנחנו לא מצליחים להתמיד במשימה שלקחנו על עצמנו, חשוב שלא להכניס למרחב שלנו מתח. המודעות שלנו היא כלי עוצמתי. היא זו שמנהלת את מערך האנרגיה שלנו, לכן כשאנו עוסקים במודעות, חשוב שלא ליצור רישומים שליליים בתודעה שלנו. 

 כך למשל, אם אנו מכניסים מודעות לתהליך חיפוש בן הזוג: פועלים כדי להבין מדוע זה קורה, הולכים לטיפול, לאימון אישי, מתאמצים, יוצאים לחפש בני זוג, כל אלו ועוד מגבירים את המודעות שלנו, מזרימים אנרגיה לתוך התהליך ומגבירים את הסיכוי שלנו להצליח. 

חוקיות זו יכולה להיות אחת הסיבות לכך שאם הילד שלנו סובל מסימפטומים לא ברורים, ואנו מתחילים להיות עסוקים סביב הבעיה:הולכים אתו לרופא, מלווים אותו לבדיקות, וחוזרים לרופא עם התוצאות – קורה משהו מופלא.
בחלק גדול מהמקרים עד שהרופא רואה אותו שוב לאחר 3 ימים הכול מסתדר, מדוע? כיוון שהמודעות שלנו הופנתה למקום הזה ונוצר תהליך של זרימת אנרגיה שיצרה את הריפוי. 

לכן כדי ליצור שינוי אמיתי אני צריכים תחילה להכניס את המודעות שלנו לתוך התהליך.
ואיך עושים זאת? טוב.. יש הרבה מאד כלים, אולם הייתי אומר שהכלל הפשוט אומר שהמודעות תגבר דרך כך שנעשה תרגולים שיזכירו לנו שאנו רוצים את המטרה. זה לא משנה אילו תרגילים נעשה, את המודעות שלנו אנו יכולים להכניס לתהליך דרך ארבעה כללים שאותם עלינו לאמץ: התכווננות, התמדה, התמדה והתמדה. 

המפתח לשינוי הוא מודעות

דוגמאות – איך לעורר מודעות לנושאים החשובים בחיינו?

יש הרבה מאד כלים וטכניקות המראות כיצד לעורר מודעות, אני אציג ארבע טכניקות שאני מתחבר אליהם, ואשמח אם תשתפו עוד טכניקות למטה בתגובות. 

  • לעורר מודעות דרך הגוף הפיזי:  אחד מהטכניקות הפשוטות והגאוניות דרכם אנו יכולים לעורר את המודעות שלנו היא לאפשר למודעות שלנו להתעורר דרך הגוף הפיזי. למשל בקורס חלומות, כדי לעורר את המודעות לעבודה עם חלומות אני ממליץ לתלמידים להזכיר לעצמם את התהליך דרך עבודה עם הגוף. למשל לצמצם צריכה של  מזונות כבדים וסמים מעוררים (קפה, תה ועוד), להקשיב יותר לגוף ולתת לו לקבוע את קצב היום. אבל העיקרון נכון לכול תחום: גם אדם הרוצה לעורר את המודעות שלו לשפע בנושא זוגיות יכול  להחליט שהוא הולך למכון כושר במטרה לעורר את המודעות שלו דרך הגוף הפיזי.לרוץ 5 ק"מ כדי לחזק את המודעות כמעט כל תחום מלמד לעורר את המודעות דרך הגוף הפיזי והרשימה ארוכה… 
  • אפשר בכל לילה ללכת לישון עם התכוונות. לפני השינה אנו יכולים לבקש מהגוף שלנו לזכור שאנו רוצים את המטרה שאליה אנו מכווננים. תפילה יכולה לעזור ואפשר גם לבקש חלום שיכול לעזור לנו להתכוונן.
    פשוט צריך להגיד: ” גוף יקר, אני מבקש לחלום הלילה חלום שיאפשר לי לקדם לי את ה………”. 
  • בבוקר, כשפוקחים עיניים , חכו רגע. אל תתחילו את היום. עוד לא. תישארו במיטה עוד רגע ותזכרו מה אתם רוצים שיקרה היום. אסור לזוז. אם היה חלום, נסו להחזיק אותו עוד כמה שניות, ולנסות לבדוק אם החלום קשור למטרה שלנו, ואיך. 
  • לרשום במחברת, או בפנקס במהלך היום תובנות, הערות, או גילויים שיש לנו בכול הקשור לאותה מטרה שהצבנו לעצמנו. גם לעצור רגע את החיים ולרשום במחברת: “אין לי מה לכתוב בקשר למטרה שלי” זו פעולה מבורכת,  כיוון שהיא עוזרת למודעות שלנו להתעורר. ייתכן, כי ימים רבים נכתוב את אותו המשפט: “אין לי מה לכתוב על התוכנית שלי להתקדם בעבודה”, חזרה ממושכת אל פנקס הרשימות שלנו תגביר את המודעות ולבסוף יהיה לכם משהוא חשוב לכתוב שם. 
  • הכי חשוב – לסלוח לעצמנו!. כשאנחנו לא מצליחים להתמיד במשימה שלקחנו על עצמנו, חשוב שלא להכניס למרחב שלנו מתח. זו לא תחרות, ואם לא נצליח, נדלג, נשכח, נוותר לעצמנו – לא נורא.
    המודעות שלנו היא כלי עוצמתי. היא זו שמנהלת את מערך האנרגיה שלנו, לכן כשאנו עוסקים במודעות, חשוב שלא ליצור רישומים שליליים בתודעה שלנו, כיוון שאלו יכולים להרוס את כל מה שבנינו ולמשוך אל חיינו מציאות הפוכה מזו שאנו מבקשים לעצמנו.
    לכן אנרגיות של כעס, צער, רחמים עצמיים וכדומה צריכים להיות מחוץ לתחום, ואם אנו מזהים אותם, חשוב לזכור שלא להעצים אותם ושלא לתת להם כוח.

 מחכה לשיתופים שלכם… 

Save

Share this post

Comments (19)

  • שמשית Reply

    שגיא היקר, תודה על המאמר המענין.
    שאלה: כתבת בסוף: “לכן אנרגיות של כעס, צער, רחמים עצמיים וכדומה צריכים להיות מחוץ לתחום, ואם אנו מזהים אותם, חשוב לזכור שלא להעצים אותם ושלא לתת להם כוח.” האם התכוונת לשלב השני בכוח המשיכה – בשחרור התוצאות?
    כפי שאני מבינה ישנם שני מרכיבים במשיכת המציאות שאנו רוצים (אנרגיה גברית ואנרגיה נשית – שתיהן דרושות לבריאת מציאות): האחת היא התמקדות במטרה והתכווננות, והשניה היא שחרור הציפיה לתוצאה ואמונה ביקום שבדרכו המושלמת ובעיתוי המושלם הדברים יקרו.

    30/11/-0001 at 00:00
  • Eva maimaran Reply

    היי שגיא
    למרות הזמן הרב שעבר מאז שהכרנו, תמיד זוכרת אותך לטובה ואת המאמרים שלך קוראת בצמא!!! המאמר הזה כמו האחרים, נפלא, ובעיקר כשהגיע בדיוק בתקופה מאוד מאתגרת ולא פשוטה עבורי ולכן כל כך משמעותית. למרות שאני מכירה ויודעת לא מעט על אנרגיות היקום וכמו כולנו, בתאוריה יודעים ובמעשה קשה ולא תמיד ברור איך ליישם, במאמר שלך הצלחת לפשט ולהביא בצורה ברורה ומובנת “הוראות הפעלה” מעשיים ולתרגם בצורה נהדרת דברים ארטילאיים לפעולות מעשיות-ארציות…פשוט נהדר!!
    תודה והמשך עבודה פוריה!

    30/11/-0001 at 00:00
  • רן Reply

    בתיקשור, מה שתיארת נקרא , הסכמה.
    הדבר המדהים הזה שמוכיח שהייקום הוא מושלם ויש מספיק לכווווווולם!
    אחד הדברים הכי חשובים בהסכמה הוא שהיא לא תהיה מותנית, הכוונה היא שלא יהיה משהו כגון: “אם ההתכווננות שלי תקרה, אני אעשה… אני יותר לא אקלל… אני אפסיק לעשן… וכדומה.

    30/11/-0001 at 00:00
  • יעל Reply

    כמה נכון! הרבה פעמים דברים קטנים מתגשמים כשאני חושבת על איך שאני רוצה לראות את התוצאה, תודה על המאמר.

    30/11/-0001 at 00:00
  • לאה סידן Reply

    ישנו פתגם חכם שאומר :ברגע שהאדם מקבל על עצמו התחייבות למשהו מסוים
    גם היקום הולך לקראתו, הרבה דברים שאילולא התחייבותו לא היו מתרחשים
    מתרחשים על מנת לבוא לעזרתו.
    הפתגם במקור:”the moment one commits oneself, then providence moves too. All
    sorts of things occur to help that never otherwise would have occurred…’- Goethe

    30/11/-0001 at 00:00
  • אורנה Reply

    שגיא אדם יקר,
    כל כתבה שלך מדברת אלי למקום שבו רסיס הנשמה הארצי שלי נמצא, הנושאים שאתה מעביר ומסביר בצורה כל כך ברורה אני בטוחה “שיושבים” אצל כולנו ולפעמים, צריך כמוך כדי להעלות אותם למודעות היום יומית. הכתבה הזו פשוט הדגישה לי את מה שאני תמיד מרגישה, שהמודעות שלנו (ולא משנה איזו) היא התקע שמתחבר לשקע של רשת האנרגיה של היקום, ומשם אנו שואבים ומשם אנו מופעלים.
    תודה איש יקר….

    30/11/-0001 at 00:00
  • שושנה Reply

    חוקיות זו יכולה להיות אחת הסיבות לכך שאם הילד שלנו סובל מסימפטומים לא ברורים, ואנו מתחילים להיות עסוקים סביב הבעיה:הולכים אתו לרופא, מלווים אותו לבדיקות, וחוזרים לרופא עם התוצאות – קורה משהו מופלא בחלק גדול מהמקרים עד שהרופא רואה אותו שוב לאחר 3 ימים הכול מסתדר, מדוע? כיוון שהמודעות שלנו הופנתה למקום הזה ונוצר תהליך של זרימת אנרגיה שיצרה את הריפוי.
    לכן אנרגיות של כעס, צער, רחמים עצמיים וכדומה צריכים להיות מחוץ לתחום, ואם אנו מזהים אותם, חשוב לזכור שלא להעצים אותם ושלא לתת להם כוח.
    שלום שגיא
    תהיות שעלו בי קשורות לשני המשפטים שציטטתי וזה לזה. אם אנחנו מתרכזים/מתמקדים במחלה, התחלנו “תהליך של הזרמת אנרגיה” האם המחלה לא תתעצם בדיוק כפי שקורה עם אנרגיות כעס וצער ,למשל? איך ניצור את ההבדל שהאנרגיה תנותב להליך הריפוי ולא להעצמת השלילי?

    14/02/2012 at 12:11
    • ליאורה שור Reply

      פשוט נפלא מרגיע ומהנה לקרוא את הכתוב

      30/11/-0001 at 00:00
    • משתמש אנונימי (לא מזוהה) Reply

      תודה על הכתבה . זו מתנה ניפלאה שמזכירה לנו להחזיר את האור לחיינו ושיש בידינו הרבה לעשות שדברים יכולים להשתנות בזכותינו. שנה טובה וניפלאה לכולן

      03/10/2016 at 09:56
    • נאוה Reply

      תודה על הכתבה . זו מתנה ניפלאה שמזכירה לנו להחזיר את האור לחיינו ושיש בידינו הרבה לעשות שדברים יכולים להשתנות בזכותינו. שנה טובה וניפלאה לכולן

      03/10/2016 at 09:57
  • עמית משה Reply

    שגיא, מאמר אדיר!!
    זה כל כך “פשוט” כביכול, אבל כולנו עיוורים לזה במידה כזו או אחרת, וצריכים לעורר את המודעות שלנו. מעניינת גם ההשפעה של *כמה* מודעות אדם מסוגל להפנות לנושא מסוים, האם אפשר לפצל מודעות בין נושאים שונים (כמו שאנחנו עושים בדיבור תוך כדי נהיגה), ומה הדברים שגוזלים מאיתנו את המודעות (כמו דפוסים שונים באישיות).
    מה שמדהים זה כמה אנשים לא יוכלו לעבד את המאמר הזה בגלל המטפיזיקה הזאת של סיבי אנרגייה וכו’… וההפסד כולו שלהם.

    15/02/2012 at 10:02
  • אהובה - לובה Reply

    לשגיא מנדלבוים!!!
    אני מעריכה אותך ואוהבת לקרוא מאמרים שלך,אפילו בלילה
    כי אני פנויה רק בלילה.
    ישר כח ותודה.
    בברכה
    אהובה

    19/02/2012 at 23:57
  • יעל Reply

    שגיא, תודה – המאמר שלך פשוט נתן לי קרן אור, ביום עם סוגיות לא פשוטות.
    תודה.

    20/02/2012 at 20:17
  • בת-אל Reply

    שגיא רק שתדע מאוד אהבתי לקרוא את המאמר הזה, הוא ריתק אותי נורא
    ואני חושבת שאני באמת אעורר את המודעות שלי זה באמת עזר לי תודה רבה לך שגיא.

    21/02/2012 at 20:01
  • קרול Reply

    מאמר מאוד מעניין אני אנסה אותו בעצמי

    21/08/2012 at 21:53
  • miri Reply

    שגיא היקר,
    תודה לך על הנדיבות שבה אתה חולק את הידע שלך עימנו.
    קראתי את המאמר על חלומות נבואיים, והסתבר לי כי היה לי חלום “נבואי” שאיני יודעת את פישרו. אימי חולה מאוד, על ערש דווי לאחר התקף לב שפגע קשות בלב. מלבד זאת גם מערכות חיוניות אחרות פגועות: הריאות, הכליות, ומלבד זאת יש לה גם הלצהיימר וסכרת קשה.
    בחלומי קיבלתי טלפון מבית החולים המודיע לי שאימי נפטרה, בבית ההלוויות בעודי מתכוננת לשאת הספד לזכרה, הכתוב על 2 דפים צפופים, אני מגלה שרק אני נמצאת שם ואימי חיה וממתינה שאשא את ההספד. התעוררתי כשאני מוטרדת מאוד, מה עלי לעשות? מדוע אני לבד? האם לשתף את אחי ואחיותי במועקה הזאת?

    22/09/2012 at 13:36
    • יפה Reply

      תודה על המאמר.
      עצה לכותבת החלום miri- אם אימך עדיין בחיים, (גם אם אינה מבינה או חלילה אינה בחיים),דברי איתה, ואימרי לה את כל הדברים שלדעתך כתובים בדפים הצפופים.

      24/11/2012 at 11:55
  • פתרון חלומות Reply

    כל הכבוד כתיבה לעינין תודה רבה !

    22/09/2012 at 17:24
  • רונה Reply

    הי שגיא,
    תודה על מאמר נוסף פותח עיניים. ממאמר למאמר אני מיישמת ומחכימה. אתה מעניק כלים מופלאים לחיים – ואני מלאת הערכה.
    בנוגע למודעות, כבר שנים די ברור לי שיש לנו הרבה יותר כוח ממה שאנחנו חושבים. לא תמיד אני מצליחה להשיג כל מה שאני רוצה, ואתה צודק במאמר שהסיבות העיקריות הן “נפילה למחשבות שליליות” (או פשוט בגלל שלפעמים אני מבינה שמה שאני רוצה לא באמת טוב לי ואז עובדים אצלי כוחות מנוגדים והתהליך נעצר).
    אבל כאשר הרצון שלי מחובר למטרה חיובית, שתי שיטות עובדות אצלי מצויין:
    1. פשוט לעשות. לעשות, לעשות ולעשות. לבנות. לשים עוד לבנה ועוד לבנה, כמו הנמלה החרוצה. גם משימות קטנות בכיוון פועלות לטובת ההגשמה.
    2. מדיטציה. התכנסות פנימה, סגירת הראש לכל מה שחיצוני. ולרצות. לפעמים זה לשבת על הספה, לסגור את העיניים או סתם להסתכל על הקיר הלבן כשכל כולך מופנה פנימה והמוח קודח רק על מה שאני רוצה. כמו קוסמת שמבקשת משהו וזה קורה. מה שבאמת קורה במישור התכלס הוא שכאשר כל כולי מכוון על המטרה, העסק מתחיל לקרום עור וגידים, וכשאני יוצאת מהמדיטציה, כשאני מתחילה לזוז, אני פשוט מיישמת. פועלת חזק מהכיוון שממלא לי את הראש, כי זה כל מה שאני רואה. ממש כמו מנוע. כמו שאמרת, חשוב מאד שהמחשבות יהיו חיוביות (אין מקום למחשבות שליליות כי הן לגמרי מפילות את התהליך) וחשוב לרצות דברים נכונים (כי אם זה לא משהו טוב, הקול הפנימי יודע והוא לא ייתן לנו לפגוע בעצמנו באמת, אולי נצליח למשוך את הדבר שאנחנו רוצים לתוך חיינו, אבל משהו בתוכנו יתנגד לתהליך שלילי). וחשוב מאד לדמיין. לראות את מה שאנחנו רוצים כמו סרט מול העיניים. זה כבר ממש חצי הדרך להגשמה.
    לגבי העיצה הראשונה שלך – פעילות פיזית – זה דבר שגיליתי בשנים האחרונות וזה לגמרי נכון. עובד. ממליצה. ולא משנה מה הפעילות.
    שוב תודה על מאמר נפלא!

    21/04/2014 at 19:44

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *