Blog

איזה פחד - ג'וק!

תיקנים (מקקים, ג'וקים) בחלום ובחיי היום יום

מדוע אנו כה מפחדים מג’וקים?

כולנו מכירים את האורחים הבלתי רצויים הללו (מקקים, ג’קים, תיקנים). אותם יצורים מעוררי גועל ושאט נפש המצויים בכל מקום, אשר מגיחים משום מקום מתרוצצים, קופצים, עפים ונעלמים שוב לחשכה ממנה הם באו. 
אף אחד לא ממש מצליח להסביר מדוע אנו כל-כך סולדים מחרקים אלו. בסך הכל הם לא נושכים, אין הם מסוכנים במיוחד והם בורחים מכל מגע עמנו, אולם בכל זאת חלקנו יעדיפו טיפול שורש אצל רופא שיניים מאשר מפגש עם חיה זו.  אז מדוע אנו כל-כך סולדים מהם. מה כל-כך מפחיד אותנו. 

אך לפני שאמשיך ברצוני להתוודות ולספר כי אינני מאלו האוהבים חרקים בכלל ומקקים בפרט, נהפוך הוא. אני ממש סולד ואף פוחד מהם. באיזה שהוא שלב פיתחתי אף נטייה להאמין כי יש בינינו חשבון שאף פעם אינו נגמר. מבחינתי המחקר בנושא הוא צעד תרפויטי לקראת (אולי) אפשרות בה אצליח להשתחרר מהפחד הלא מוסבר שיש לי מהם. 
איפה שהוא זה תמיד הציק לי, מדוע אני כל-כך מפחד? מה יש בהם שבכל פעם מקפיא אותי? הרגשתי שאני חייב את התשובה לעצמי ולכן הפשלתי שרוולים וניגשתי לעבודה. חרשתי את האינטרנט, חיפשתי בספריות ואף נעזרתי במור בן עמי שנשלחה בגבורה לחקור את הנושא, ואכן מגיע למור קרדיט כיוון שחלק גדול מכתיבת מאמר זה נעשה בעזרתה. שעות ישבתי, חקרתי, וגילתי בעיקר כי אף אחד לא אוהב לדבר על יצורים אלו. גם בהומיאופתיה לא נעשה מחקר של ממש, ואפילו הכנסייה שיש לה תמיד מה להגיד על כל יצירי האל הפעם שתקה. וכך, נאלצתי לדלות את הפרטים השונים מחלקי מקורות והנה אני מביא אותם בפניכם.

אז בשלב הראשון, בואו נגלה קצת יותר פרטים על החרק הזה: 

זוג תיקנים, בתנאים אידיאליים, יכול "לייצר" בשנה עד ל- 600,000 צאצאים. מפחיד, לא?

זוג תיקנים, בתנאים אידיאליים, יכול “לייצר” בשנה עד ל- 600,000 צאצאים.
מפחיד, לא?

כמה עובדות ש(ייתכן) ולא ידעתם על תיקנים (וטוב שכך…) 

  • ביצי התיקנים מוטלות אל תוך תיק קשיח המגן עליהם (גם מריסוס, אגב) שנבקע כאשר דור ההמשך יוצא. שמו העברי של התיקן ניתן לו על שם תיק זה.
  • התיקן מפריש חומר בעל ריח דוחה. מגע עם תיקן עלול לעורר את הפרשת חומר זה שנדבק בעור האדם ונשאר שם למשך כמה ימים. 
  • התיקן הוא חרק המעביר מחלות אשר מזהם במגע את האוכל והמשטחים שהוא בא עמם במגע.
  • לתיקנים יש איברי פה ומערכת עיכול חזקים המאפשרת להם לאכול הכל, אולם הם מעדיפים לרוב דבק של כריכות ספרים, משחות נעליים ואוכל יבש. 
  • התיקן מגיע למהירות ריצה של 1 ק”מ לשעה, אולם הוא מתעייף מהר מאד ולא יוכל להחזיק מעמד יותר מאשר מספר מטרים. 
  • התיקנים פעמים רבות אוכלים את בני מינם, אולם כפי הנראה הם אוכלים את אלו הפגועים גנטית והחלשים. 
  • את התיקן קשה להרוג: הוא יכול לחיות ללא אוכל למשך חודש ימים, לחיות ללא ראש למשך שבוע ימים. הוא יכול לעצור את נשימתו למשך 45 דקות ולשלוט ולהאט את קצב פעילות ליבו. 
  • התיקנים הם חרקים חברתיים, המעדיפים את חברת בני מינם ומסוגלים לעשות החלטות קבוצתיות. 
  • לתיקנים אין טמפרטורת גוף קבועה וההתפתחות שלהם תלויה בטמפרטורה של הסביבה. בתנאים אידיאלים של חום ומזון, זוג תיקנים יכול “לייצר” בשנה עד ל-600,000 צאצאים. 
  • מחושי התיקן משמשים כחוש מישוש וריח. בקצה בטנם ישנם זיפים הרגישים לתנועת האוויר וכך הם יכולים לחוש עצמים הנעים לעברם.
  • התיקנים הם בני כ-300 מליון שנה. הם אחת החיות העתיקות על פני כדור הארץ והם היו כאן לפני הדינוזאורים. 

התיקנים הנם חרקים עתיקים מהדינוזאורים, אולם הם כמעט ולא השתנו. הציוויליזציה לא עשה להם דבר והם נשארו בדיוק כפי שהם. אחת הסיבות ליכולת המופלאה לשרוד כל כך טוב נעוצה באינסטינקטים ובמנגנוני הבריחה  הבריאים שהם פיתחו במהלך מיליוני השנים שהם כאן. הטבע צייד אותם עם חושים חדים בעזרתם הם יכולים לחוש תנודות אוויר, תנועה ולברוח כאשר יש סיטואציה מאיימת. הם אוכלי כל, יכולים להיכנס כמעט לכל חריץ, לרוץ לכל כיוון, מסוגלים לשרוד במזגי אוויר שונים, ולחיות בתנאים קיצוניים. לא פלא שהם שרדו את כל מיליוני השנים האלו ולא פלא שהם ימשיכו להתקיים הרבה אחרי האדם – הם שורדים וכל האבולוציה שלהם מכוונת למקום זה.

להרתיח מים עם ג’וק – למה זה טוב?

תיקן בהומיאופתיה 

התיקן מופיע משום מקום וכשהוא מגיע אנו נאלמים דום לרגע. הוא מעורר בנו פחד וכשאנו מנסים לתפוס את התיקן הוא נעלם במהירות אל תוך עולמו האפל וגם אם נהרגו – אנו יודעים כי יגיח אחר במקומו. יש משהו סזיפי במלחמה שלנו עם התיקנים ואנו יודעים כי מלחמה זו לעולם לא תיגמר. מכאן התיקן מסמל את העבודה וההתמודדות האין סופית שאנו עושים בנבכי נפשנו עם החלקים שאנו לא אוהבים בחיינו, בעצמנו ובמציאות היום יומית. התיקן מסמל גם את המאבק שאנו עושים בו אנו מנסים לצאת דרך החשיכה, והפחד אל האור. 

הקשר של ההומיאופתיה עם תיקנים החל לפני 110 שנים בהודו. הגיבור שלנו הוא רופא (שאינו הומיאופת) שסבל מאסטמה. בכל ערב הוא היה מרגיש לחץ בחזה שגבר וגבר עד למצב של קוצר נשימה קשה שאתו הוא הלך לישון. יום אחד, לאחר תחילת תחושת הלחץ בחזה הוא שתה את התה היומי שלו, אולם הפעם לאחר שתיית התה, הלחץ בחזה ירד ולא הייתה, כרגיל, החמרה שהובילה לקוצר נשימה. לאחר חשיבה מרובה הוא הגיע למסקנה כי התה הוא זה שגרם להקלה המופלאה. אולם לאחר כמה ימים כשהוחלפה התמצית של התה בתמצית חדשה, הרופא גילה לחרדתו שהשוני לא היה בתרכובת הצמחים כפי שסבר, כי אם במים שהיו בקומקום. במים הרתוחים שהה ג’וק מת. את המים הוא שמר והשתמש בהם בימים הבאים על עצמו בהצלחה ולאחר מכן על מטופלים אחרים. לבסוף כשחקר את העיקרון ההומיאופתי ניסה לתת את המים בפוטנץ למטופלים שלא הגיבו למים המופלאים והתרופה ההומיאופתית עשתה את שלה. 

למעשה, אם מקדישים לזה עוד קצת מחשבה, אפשר לראות את הקשר בין תיקנים לאסטמה. ההומיאופתיה עובדת על-פי העיקרון: “דומה בדומה ירפא”, ומה קורה למי שרואה תיקן? הדבר שעושים רוב האנשים במפגש גורלי שכזה, הוא לקחת לריאות אוויר במהירות, לפעמים תוך השמעת צווחה קצרה, לקפוא במקום ולהפסיק לנשום. זה אמנם לא התקף אסטמה, אבל זה דומה. וההומיאופתיה טוענת שאם יש דבר היודע לייצר קוצר נשימה אצל אדם בריא, אותו חומר יכול גם לרפא אדם חולם הסובל מקוצר נשימה.

פרט לשימוש בתרופה זו למקרי אסטמה, אין ממש תהליך פרובינג (אתם מוזמנים ללחוץ כאן על הקישור למאמר “איך סימבולים באים לעולם” ולקרוא על התהליך בהרחבה). אף אחד כנראה לא רצה לחקור את התרופה המופקת מתיקנים  (Blatta-Orientalis). בעוונותיי נתתי במהלך השנים 3 פעמים תרופה זו למטופלים עם אסטמה שהמכנה הנפשי המשותף ביניהם הוא עצלות ותחושת שעמום שהייתה בחייהם.  בשלושת המקרים (ואגב, הומיאופתים אחרים גם מדווחים על עצלנות כתכונה משותפת לתרופה זו) אפשר היה להגיד שהאסטמה הייתה הדבר הכי מעניין בחייהם ונראה כי הם היו צריכים את האסטמה כדי להכניס עניין אל חייהם. 

אמאלה - ג'וק!

ג’וקים (מקקים, תיקנים) בחלום והסימבול תיקן

רמז חשוב לסיבה בגללה אנו לא סובלים את התיקנים נעוצה בשמות המגוונים שהאדם נתן לו. הצרפתים למשל קוראים להם “פרוסים”, הגרמנים – “רוסים”, ובעצם בתרבות האדם יש נטייה לכנות את האויבים המושבעים על שם חיה זו. כך, בפועל סימבול המייצג את האויבים והשונאים שלנו, את כל מה שעוין לנו ושאנו מפחדים שיום אחד הוא יחזור, יופיע משום מקום ויפתיע אותנו. 

התיקן הנו פרזיט החי על חשבוננו. הוא פולש שאינו מועיל, עצלן וכל שהוא יודע לעשות הוא לחיות ולהתרבות על-חשבון אחרים. 

התיקן מופיע משום מקום וכשהוא מגיע אנו נאלמים דום לרגע. הוא מעורר בנו פחד וכשאנו מנסים לתפוס את התיקן הוא נעלם במהירות אל תוך עולמו האפל וגם אם נהרגו – אנו יודעים כי יגיח אחר במקומו. יש משהו סזיפי במלחמה שלנו עם התיקנים ואנו יודעים כי מלחמה זו לעולם לא תיגמר. מכאן התיקן מסמל את העבודה וההתמודדות האין סופית שאנו עושים בנבכי נפשנו עם החלקים שאנו לא אוהבים בחיינו, בעצמנו ובמציאות היום יומית. התיקן מסמל גם את המאבק שאנו עושים בו אנו מנסים לצאת דרך החשיכה, והפחד אל האור

התיקן הוא חרק הנרתע מן האור ולכן יכול לסמל, בין השאר, את התגלמות החושך והרוע. רובנו מכירים את התחושה שאנו חשים כשאנו הורגים תיקן המהולה בתחושת כעס וסיפוק. כשאנו הורגים את החרק הגועלי הזה, אנו מרגישים כאילו הרגנו את השטן בכבודו ובעצמו ומרגישים שעכשיו העולם טוב יותר, שכאילו הסרנו את כל מה שרע מעל פני העולם. 

התיקן מופיע תמיד משום מקום ויש לו נטייה להפתיע אותנו. לא פעם אנו מרימים נעל, או מגבת ומתפללים שלא יהיה שם תיקן ששוב יפתיע אתנו. מכאן התיקן מסמל את הפחד מהלא נודע שעומד להפתיע אותנו

התיקן הוא סימבול המזכיר לנו שוב ושוב כי אין בעולם שלמות וכי בכל פעם, כשלא נהיה מוכנים אנו ניתקל באותו חוסר שלמות מכוערת שתלמד אותנו שוב כי לא הכל מושלם.

יש כאלו שיעדיפו טיפול שורש אצל רופא שיניים מאשר מפגש עם מקק (תיקן, ג'וק)!

יש כאלו שיעדיפו טיפול שורש אצל רופא שיניים מאשר מפגש עם מקק (תיקן, ג’וק)!

 המהירות בה הוא חומק מאתנו יכולים לייצג גם היכולת לחמוק מהר מצרה או קושי

תיקן בחלום מייצג שעמום הצורך בגירויים בחיינו. אלו החולמים על תיקנים צריכים לבחון את חייהם, סביר להניח כי חסר להם קצת ריגושים בחייהם. 

300 מליון שנה הם זמן רב כדי להפוך להיות סימבול היושב עמוק בתת המודע הקולקטיבי שלנו. התיקנים היו כאן לפנינו ויהיו גם, כנראה, אחרינו והם מייצגים את כל מה  שאינו טוב בעולמנו, את כל מה שאנו לא אוהבים בנו ובאחרים. אנו לעולם לא נסתגל לנוכחותם כפי שלא נהיה מוכנים להסתגל לשאר הדברים המכוערים הקיימים בחיינו. 

—————–

אם נבחו את מראהו מבחינה אובייקטיבית נגלה כי אין הוא צריך להיות ממש מפחיד: יש לו גוף מאורך, רזה, הוא אינו מגושם, קל תנועה ובעל מצח גבוה. אם זה היה בן-אדם סביר להניח כי היו לו מחזרים/מחזרות רבים.

זה לא המראה שממנו אנו נרתעים, אלא ממה שהוא מייצג ממה שהוא מעלה בנו, והתיקן הוא למעשה  השלכה של כל מה שאנו לא אוהבים בחיינו, של כל מה שלא טוב, שלא יושב נכון הממתין לכך שיום אחד הוא יופיע יעלה ויפתיע אותנו. לא מהתיקן אנו כה נרתעים כל כך כי אם מכך שהוא מזכיר לנו את כל מה שלא נכון בחיים שלנו, את כל מה ששכחנו לפתור שעלול לחזור ולהפתיע אותנו.

כשהתיקן מופיע פתאום בחיינו, הוא מייצג את מה שבעייתי בחיינו שעלול להפתיע אותנו שוב ומזה אנו מפחדים. אנו לא רוצים שוב להתמודד עם אותם הדברים שהדחקנו ולכן אנו מוציאים את הכל על התיקן וכשנהרוג אותו נרגיש הקלה, כאילו כל הבעיות שלנו בעצם היו חלום רע וכך נוכל לחזור אל החיים הרגילים והשלווים. 

Save

Share this post

Comments (45)

  • טלי קליימן Reply

    מאמר מרתק! הרבה זמן חיכיתי שמישהו ירים את הכפפה ויכתוב בנושא!

    14/06/2013 at 17:59
    • שגיא מנדלבוים Reply

      בטח התכוונת לכתוב “שמישהו ירים נעל” ולא כפפה 🙂

      14/06/2013 at 18:04
  • עליזה Reply

    מרתק… דוחה… ונכון מאוד שקוראים את מאמרך….
    גרמת לחשוב ואולי בפעם הבאה לא אצרח
    שבת שלום ותודה לך

    14/06/2013 at 18:21
  • נועה Reply

    מקסים…! לא מזמן שיחה על הסברה שמקקים שורדים אטום הביאה אותי לקרוא עליהם- באמת משעשע כמה הם לא אהובים, סך הכל הם נראים כמו תמר יבש עם רגליים:-)

    14/06/2013 at 20:29
    • זהבית Reply

      עכשיו תמיד כאוכל תמר אחשוב על תיקן,תודה 😉

      15/06/2013 at 20:51
      • מיה Reply

        כשנהייתי קטנה דוד שלי אמר לי שתמר זה ג׳וק בלי רגליים … טראומה לכל החיים

        14/06/2018 at 16:00
  • סאלי Reply

    כ”כ נכון. אף פעם לא חשבתי על זה בצורה כזאת.
    תודה ושבת שלום.

    14/06/2013 at 21:11
  • רות Reply

    כל הכבוד שגיא שהיה לך את הרצון לכתוב מאמר כזה, כי רק המחשבה עליהם מעוררת דחייה. אני מקווה לקרוא מאמרים שלך שהם קצת יותר נעימים.
    סופ”ש נעים.

    14/06/2013 at 21:13
  • סיסי Reply

    שגיא שבת שלום
    התחלתי לקרוא את המאמר באופן מרתק עד שהגעתי לתמונה של התיקן , לצערי לא המשכתי לקרוא בגלל התמונה הגדולה של התיקן, אם תסיר את תמונתו אשמח לקרוא את המאמר זה פשוט הבהיל והגיעל אותי ולא יכולתי לקרוא את המאמר כי הג’וק נמצא לנגד עיני ומפחיד אותי גם בתמונה
    חבל זה פספוס גדול לא לקרוא את המאמר

    14/06/2013 at 21:34
    • ס. Reply

      גם אני נגעלתי מהתמונה מייד!!!
      שמתי יד על המסך והמשכתי לקרוא….
      מודה ומתוודה שגם לי התמונה לא הוסיפה שנים לחיים 🙁

      15/06/2013 at 15:31
  • משתמש אנונימי (לא מזוהה) Reply

    ,תודה רבה!!
    זה היה מעניין במיוחד

    14/06/2013 at 23:06
  • אדוה Reply

    בהחלט נושא שנוגע בי במקום של מה היצור. הזה מעורר בי ובאחרים,אני באופן אישי לא הורגת אותם ואף חרק אחר אלא משתמשת בשיטת הכוס והופלה החוצה,יתושות הן היחידות שאני צדה. דבר נוסף שעולה לי בנוגע לתיקנים הם התפקיד שלהם כאן על הפלנטה לחיות מהפסולת של האדם בביובים ובמידה מסוימת לטהר את השפכים,…אני תוהה

    14/06/2013 at 23:10
  • אתי Reply

    השכלתי, תודה. רק מקווה שלא אחלום הלילה עליהם..

    14/06/2013 at 23:11
  • ס. Reply

    בתור סולדת ידועה מה”חומים המתרוצצים” , אני שמחה לקרוא מאמר שכזה , ובמיוחד בשישי בערב 🙂
    אישית , לאחר “מחקר” קטן שערכתי עם עצמי בשנים האחרונות גיליתי שמקקים מגלמים בעצם את הפחדים שלי , כל פחד: פרנסה , דירה , זוגיות וכו’….
    כאשר אני חולמת עליהם – יש משהו מוחשי שמטריד אותי בחיי!!
    כאשר אני רואה אותם בבירור , אני יודעת שמשהו בחיי אינו תקין והפחדים צפים שוב בהופעתם….
    בתקופות רגועות וטובות שלי – אני לא רואה אותם!!! (ואני מדברת על קיץ!)
    כמו כן גיליתי שתמצית פרחי באך עוזרת לי מאוד בהתמודדות איתם ועם פחדים בכלל 🙂
    זה קשור בזה….
    וככה בעצם הם מעוררים אותי להתמודד ולהתחזק….
    תודה שגיא!!!

    14/06/2013 at 23:23
  • רונית Reply

    WOW, מרתק, (וגם מגעיל…), על ריכוז המידע.
    רק חסר לי דבר אחד שהציק לי שנים – מדוע שהתיקן מת הוא מתהפך על גבו?

    14/06/2013 at 23:50
  • ניצה Reply

    התיקנים הם היצורים מספר שתיים בעולם בין השורדים [ מתוך מחקר שהיה בטלויזיה בערוץ 8 לפני מספר שנים] במקום ראשון נמצא יצור קטן עוד יותר .

    15/06/2013 at 03:07
  • יעל Reply

    מאמר מרתק במיוחד! מאז שאני גרה בארה”ב שכחתי שהם בכלל קיימים, תודה שגיא על עבודת המחקר.

    15/06/2013 at 04:07
  • צילה Reply

    לקח לי כפול זמן לקרוא את המאמר… בכל רגע הסתכלתי מאיפוא הדרעק הזה עלול לצוץ… אם מישהו מכיר מהפנט טוב, שיכול לגאול אותי מהחרדה הכרוכה ביצורים המזעזעים האלה, אודה מאוד…
    יש לי חברות שרואות יצור כזה ובהינף כפכף אדיש מחסלות אותו. אני עולה על שולחן ורועדת, בוכה ודורשת שיורידו את הזבל עם הגופה של המגעילון. אני לא מוכנה לגור בקרקע מהפחד….

    15/06/2013 at 09:54
  • שלומית Reply

    מעולה. בהשתלמויות שאני מעבירה יש פעילות עם קלפים אינדיאנים. בדומה מאמר שלך, כל אחד בוחר בעל חיים שממנו הוא נרתע וכותב את כל התכונות הדוחות. למשל, נחש: פתלתל, מסוכן, לא צפוי, חלקלק, דוחה, חורש רעה וכו’. ואז כולנו מסתכלים על שני דברים: א. איך האינדיאנים שרואים סגולה בכל בעל חיים רואים בו את סמל ההתחדשות (השלת הנשל), היצירתיות והפוריות, הוא גם סמל הרפואה ובתי-המרקחת ועוד ועוד דברים מעוררי כבוד והערכה. במקביל, אנחנו מוצאים בתוכנו את כל התכונות שמצאנו בנחש ומסתבר שגם בנו יש לעתים מחשבות או התנהגויות דוחות, חורשות רעה, חלקלקות, מסוכנו ולא צפויות. זוהי חקירה שמאד מקרבת אותנו לאוביקט שממנו כל-כך נרתענו.
    תודה חמה על חכמת-התיקן, באהבה, שלומית גל

    15/06/2013 at 10:33
  • שלומית Reply

    …ולרונית ששאלה מדוע תיקנים מתים על הגב? הנה תשובה מתוך מאמר באתר נענע10:
    “אם תיקן מת סתם כך, באמצע החיים, כשהוא הולך על הרצפה, הוא נשאר באותו מצב – על הבטן. אבל תיקנים לא חייבים ללכת על הרצפה. לחלקם וודאי יוצא להתפגר כשהם הולכים על קיר, או אפילו בזמן שהם מעופפים. תיקן כזה לא ישאר באותה תנוחה. כח-המשיכה יתבע את שלו וימשוך את התיקן לקרקע.
    אודה-לא-אבוש, לא חקרתי מעודי את התכונות האירודינאמיות של גוף התיקן, ואף אין בידי מחקרים מהימנים הנוגעים לדבר, אבל אני מוכן לנחש ניחוש מלומד. להמוני הרגליים שמתחת לגב המעוגל יש התנגדות הרבה יותר גבוהה לאוויר מאשר לגב המעוגל עצמו, והן יגררו (על-ידי האוויר) כלפי מעלה. בקיצור: אני מאמין שתיקן מת, אם תשליך אותו באוויר (או אם הוא סתם נופל מאיזה קיר), יפול בדרך-כלל על גבו.
    אבל זה רק חלק מהסיפור. בנוסף לכך, מרבית התיקנים המתים שיוצא לנו לראות, לא מתו מזקנה, ואפילו לא מדריכה. רובם מתו מהרעלה. בני-האדם מפזרים מבלי משים כמויות עצומות של אוכל לג’וקים בכל מקום (זה לא כל-כך קשה, ג’וקים אוכלים כמעט הכל), אבל כשהג’וקים הרעבים מגיעים, אנשים נורא נבהלים, ומרוב בהלה הם מפזרים כמויות עצומות של רעלי-עצבים סביבם.
    כשתיקן חוטף מנה הגונה של רעל-עצבים כזה, תוקפות אותו עוויתות משונות. רוב העוויתות הללו מתמקדות ברגליים שלו, וככל שהוא בועט ובועט ובועט, הסיכוי שלו הולך ומתגבר להרביץ זינוק שיהפוך אותו על הגב. ברגע שהוא על הגב הסיפור משתנה. הוא ממשיך לבעוט, אבל בלי יכולת לשלוט על הגוף שלו כמעט ואין לו סיכוי להתהפך בחזרה על הבטן – תעלול מורכב וקשה יותר מהיפוך על הגב.
    אני חושב שהתוצאה מוכרת לכולנו: תיקן שוכב על הגב, מפרפר בחוסר אונים, מציג לעולם את הבטן הרכה שלו… לאט לאט פרפוריו מאטים, הופכים לנדירים יותר, ובסוף גם הוא – אפילו שתמיד סיפרו לנו שהוא יכול לשרוד פצצת אטום – מת.”

    15/06/2013 at 10:42
  • אילה Reply

    יופי של מאמר
    במיוחד שאני אחרי ריסוס בבית
    שנמנעתי לעשותו כמעט שנתיים ובנתים הם התרבו והתרבו
    אגב איזה קלף היית מצמיד לו ? קלף שמשקף עצלנות ודחיינו. ?

    15/06/2013 at 10:50
  • מאיר יעקובי Reply

    מעניין מרתק ידעתי על כח הישרדות שלהם אך לא עד כדי כך אני אישית אנני נירתע מהם אך נגעל מהם תודה לך. אתה יכול להשתמש בקיר הפייסבוק שלי מ א י ר .

    15/06/2013 at 11:30
  • rotem Reply

    cats best toy

    15/06/2013 at 15:41
  • מזל Reply

    האמת, מקקים לא מפחידים אותי ואני גם לא נרתעת מהם, למרות שלרוב תגובת האנשים זה פחד מהם. מה שרציתי לדעת האם תולעים הם גם אותם סימבולים שמאפיינים את התיקן? כשהופיעו לי בחלום תולעים, אני נחרדתי ממש. יומיים הייתי צריכה להתאושש מחלום עליהם. וגם בחיים, כשפתאום מופיעים לי תולעים באיזו פינה בבית, הבנתי שלא צריך לגעת בהם הן נעלמות כפי שמופיעות, אבל זה גורם לי ממש לחרדה בגוף כשאני רואה אותם. אשמח לדעת קצת על זה.

    15/06/2013 at 17:13
  • פלורינועה Reply

    הי שגיא,
    המאמר מאוד מעניין ומרתק, מעולם לא חשבתי לשבת ולקרוא או לחקור על התיקן, בזכותך עשיתי זאת.
    מעניין עוד יותר הקשר שבין ראית ה”תיקן” לבין “תיקון” שעלינו לעשות ולמעשה אנו מדחיקים זאת ע”י הריגתו של אותו תיקן.
    תודה על ההארה.

    15/06/2013 at 19:55
  • מדמון זבולון Reply

    שלום לכם אני אישית לא מפחד מגוקים בפרט ומחרקים בכלל ולאור המאמר
    אני דוקא מצדיע להם לחיות בכל מזג אויר להיות אוכלי הכל להיות זריזים לצום חדש בקצור אלופי ההשרדות מה אומר הלואי עלי אז לפני שאתם מועכים גוק לפחות תעשו את זה בכבוד ושיהיה לכם שבוע טוב

    15/06/2013 at 21:55
  • קרן אור Reply

    שגיא תודה רבה! אתה תמיד מרתק!!! לפני כמה שנים הגעתי בדיוק לאותה מסקנה כשלך בנוגע לנושא, כנראה שיש תת מודע קולקטיבי ואנשים מגיעים לאותם צורות מחשבה….

    15/06/2013 at 22:37
  • Art Dennis Reply

    רמז חשוב לסיבה בגללה אנו לא סובלים את התיקנים נעוצה בשמות המגוונים שהאדם נתן לו. הצרפתים למשל קוראים להם “פרוסים”, הגרמנים – “רוסים”, ובעצם בתרבות האדם יש נטייה לכנות את האויבים המושבעים על שם חיה זו. כך, בפועל סימבול המייצג את האויבים והשונאים שלנו, את כל מה שעוין לנו ושאנו מפחדים שיום אחד הוא יחזור, יופיע משום מקום ויפתיע אותנו.

    16/06/2013 at 06:22
  • שרון Reply

    היי שגיא
    נראה לי כשהם מתהלכים על הקרקע ומגיעים בהפתעה משום מקום=התקף אסטמה,
    וכשהם פתאום מתחילים לעוף בזמן שקרובים אליהם=התקף לב, בתוספת איזו צעקה (אמא’ לההההההה ובריחה.
    חחח, אהבתי את המאמר.

    16/06/2013 at 11:25
    • שגיא מנדלבוים Reply

      🙂

      16/06/2013 at 11:50
    • שגיא מנדלבוים Reply

      אהבתי את החלק של ההתקף לב.
      🙂

      16/06/2013 at 11:52
  • שרון Reply

    תוספת,
    וכשהוא איך שהוא בתעופה שלו נוגע = השתוללות ודום לב 🙂

    16/06/2013 at 13:33
  • שרון Reply

    מסכנים היצורים האלה כמה קטנים ולא מזיקים וכמה פחד וגועל יש כלפיהם ומהם, בתהליך שלי הגעתי איתם כבר למצב של שלום וחיפוש של דרך איך להוציא אותם ממשכני מבלי להרים עליהם נעל או להשתמש בנשק כימי כלפיהם, הבעיה היא שהם גם עפים והלב שלי חלש, זה כבר יותר מידי ואז אני תקועה במה לעשות ובחשיבה על דרכים נוספות גם מניעתיות

    16/06/2013 at 14:13
  • שרון Reply

    מצד שני יש אנשים שאוכלים אותם כמו חטיף קרנצ’י טעים כמו ביסלי.

    16/06/2013 at 14:40
  • א. Reply

    פחד מחרקים מייצג בעיה או התמודדות כלשהי שקשורה למין בגלל הקשר ליכולת ההתרבות המהירה של החרקים

    16/06/2013 at 16:22
  • זאביק Reply

    הי שגיא,
    שינויים זה זרימה ותמיד טוב ! כמו העונות שמתחלפות והחגים והמועדים וכו……
    אכן לקחת נושא טעון – סחתיין על התעוזה…לא פשוט. מה לעשות , פחדים
    וחרדות הם נושאים מודחקים וכל הצפה שלהם יוצרת סוגשל מבוכה. אבל אין
    ברירה צריכים וחייבים להתמודד. דרך צלחה !

    17/06/2013 at 13:21
  • סמדר Reply

    קודם כול אני שמחה שיש כל כך הרבה שותפים לתחושת הגועל שלי מהחרק הזה. גם אני נאלצתי לאזור את כוחותיי ולהתעלם מהתמונה כדי להמשיך לקרוא. מעבר לזה, לדעתי, היצורים האלה פשוט מגעילים וגם לא ברור לי מה מקומם בשרשרת המזון. הדחייה העזה שלנו כלפיהם היא מעבר לפחד – אנו פוחדים מנחש שעלול לסכן את חיינו וגם יש לו משמעויות מיתיות ידועות הג’וק לא נהנה מההילה הזו.

    08/07/2013 at 11:41
  • אביטל Reply

    אהלן שגיא
    סחטיין על הכתבה.
    כבר המון זמן אני תוהה את התהייה הזו בדיוק… והנה הגעתי לפה בעזרתו האדיבה של גוגל.
    אז תודה על המאמץ שלך ושל מור ועל התשובות המעניינות.
    באופן אישי, אני מתעבת את היצורים האלה ברמה לא מוסברת.
    פעם הייתי סגורה עם הבת שלי יום שלם בחדר בגלל מקק במטבח, עד שהאיש היקר והאמיץ שלי חזר מהעבודה והרג אותו.
    מעניין, בדיוק כמו שהזכרת, אני מכנה אותם נאצים.
    בבית שלנו זה נשמע ככה- “מאמי, יש נאצי בסלון!! הצילו!!”
    מוסיפה את השקל שלי-
    אני חושבת שמקקים מתקשרים אסוציאטיבית לזוהמה, לכלוך, חיידקים, סירחון
    ואפילו- למוות..
    כי הם אלה שחיים בבתי קברות..
    ואולי המפגש איתם מזכיר לנו שאנחנו בני תמותה…
    מאחלת לכולן/ם ימים יפים בלי מפגש עם הנאצים האלה.

    25/11/2013 at 22:03
  • שירי Reply

    מאוד מעניין! שמחתי לשמוע שהשרת תמונה של מקק, בגלל תוכן הכתבה חששתי להיתקל בתמונה כזה ונשמתי לרווחה שזה לא קרה 🙂
    תודה על הכתבה, קצרה עניינית, מחכימה….. המצאה מעולה נגד הדבר הדוחה הזה (חוץ מריסוס) היא רשת!! רשת חובה בכל חלון ובכל בית..
    ולא אני לא חרדתית בכלל!

    22/05/2015 at 00:14
  • לירון Reply

    מעניין לקרוא.
    למרות שמודה שעל חלק מהכתוב דילגתי. כאחד שפוחד מהיצורים האלה, אני מתקשה גם לקרוא עליהם.
    כן רוצה לומר תודה- שסוף סוף מישהו שמבין את הפחד והגועל מהיצורים האלה, ולכן לא שם תמונה שלהם בכתבה. לכתבות בנושא ברוב האתרים, אנשים מראש לא נכנסים כי לרוב כן יש תמונות (לפעמים זה מגיע אוטומטית מאיזה תוסף).
    ואני לא בטוח לגבי החלק האחרון שטוען שאנחנו לא פוחדים מהמראה שלהם. אפשר לומר שהוא קטן או גדול (תלוי למה משווים), אולי זה לא בדיוק מפחיד, אבל המראה בהחלט מגעיל. ורק המחשבה על מגע עם הדבר הזה מרתיעה הרבה אנשים.
    פעם טיפס עלי אחד בזמן השינה…. במשך 48 שעות לאחר מכן לא הצלחתי לעצום עין. את המיטה כמובן נאלצתי לזרוק ולהחליף, אחרי שמילאתי אותה בתרסיס.

    14/06/2015 at 10:54
    • משתמש אנונימי (לא מזוהה) Reply

      סתם פסיכוזה לפחד ממקקים

      16/04/2017 at 01:37
    • משתמש אנונימי (לא מזוהה) Reply

      סתם פסיכוזה לפחד ממקקים הם שקטים חמודים
      יש שאומרים אפילו טעימים כשהם מטוגנים בשמן זית

      16/04/2017 at 01:40
  • יסכה עטון Reply

    לא

    03/07/2015 at 00:51
  • יסכה עטון Reply

    לא משנה כמה ידברו איתי וכמה יסבירו לי אני תמיד אפחד

    03/07/2015 at 00:53
  • רויטל Reply

    מעניין מאוד! היה לי חלום עם ג’וקים אז חיפשתי בגוגל ומצאתי את המאמר שלך. ונהנתי לקרוא וללמוד. האמת שאנחנו בתקופת הקורונה ולמרות שאני די פעילה בבית…מידי פעם חווה שעמום. מעניין.
    תודה שגיא כרגיל יש הרבה מה ללמוד ממך

    13/10/2020 at 08:45

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *