ערכה ספר וקורסים בהנחה

עד כמה אנו אנחנו בטוחים שאנו באמת ערים?

"האם אתם ערים עכשיו" (או שזה חלום)?
נכון שהתשובה הפשוטה היא "כן!", אבל אולי המאמר הזה הוא חלק מחלום שאתם חולמים?
ברור שכששואלים אתנו: "האם אנחנו ערים?" נענה: "כן, אנחנו ערים!", ונרגיש מאד ערניים. אבל העניין הוא שגם אם זה היה חלום והייתי שואל אתכם האם אתם ערים? הייתם עונים לי את אותה התשובה.
וגם אם הייתי מקשה עליכם ואומר: "אז אם זה לא חלום, כיצד ייתכן שאני דולפין ואיך זה שדולפין יכול לכתוב מאמרים (ועוד מחוץ למים)? ועל זה הייתם עונים בביטחון: "זה בכלל לא תמוה כי הרי ידוע שכול המורים לטארוט וחלומות הם דולפינים ושהם חיים מחוץ למים".
רק בבוקר כשנתעורר נבין שלמעשה חלמנו חלום הזוי שבו שכנענו את עצמנו שאנו ערים ורק אז יהיה לנו ברור שטעינו ובגדול.
אז אשאל שוב. האם אתם ערים עכשיו? ותחשבו טוב, כי יכול להיות שבעוד כמה שעות נתעורר ונאמר לעצמנו: "עוד פעם חלמנו את החלום המוזר הזה… שאנחנו בני אנוש? ונחזור לשחות עם להקת הדולפינים שלנו 🙂

בשאלה זו עוסק מאמר זה שמתחיל בסרט "ההתחלה" וממשיך ועונה על השאלה: "כיצד אנו יכולים לדעת בוודאות שאנו לא חולמים"?

מי שהלך לסרט "התחלה" בוודאי ששם לב עד כמה כריסטופר נולן לקח את הפרויקט המדהים הזה באופן אישי ושנעשתה כאן עבודת מחקר עמוקה ומקיפה סביב נושא החלומות באופן כללי, וסביב רעיון החלימה (החלומות הצלולים) באופן ספציפי. הסרט שייצא לאור לפני כמה שבועות עשה הדים גדולים בעולם ועורר תחום חשוב שלדעתי לא מספיק מוערך ומובן – החלומות.

גם לנציגי אוניברסיטת הווארד היה מה להגיד על הסרט, ודיידרה באלט ממכון השינה של אוניברסיטת הווארד התייחסה לסרט התחלה ואמרה שלמרות וזהו סרט מדע בדיוני עם היבטים דמיוניים, יש בסרט גם הרבה אספקטים נכונים ובמיוחד להקשרים הקיימים בין החלום למציאות בה נמצא החולם.

נולן הקפיד מאד על החוקים בכל הקשור לסימבולים והקשר בין החלום למה שמתרחש סביב החולם במציאות. כשהדמויות נמצאות בחלום אפשר לראות שינויים במוזיקה (שאגב, פעמים רבות זו אותה מוזיקת נושא המושמעת בקצב אחר), אפשר לראות חוקיות בסימבולים כמו העובדה שכל מה שנמצא למטה (ירידה במעלית, ירידה למרתף) מייצג את החלקים העמוקים יותר של הלא מודע שלנו.
אבל המשחק המרשים ביותר שעשה נולן היא שהוא הצליח לחבר בין המתרחש בעולם החלום למתרחש במציאות, ובסרט אפשר להתפעם מתופעות המופיעות בחלום כגון (ובחרתי בדוגמא שלא מופיעה בסרט) מציאות בה מזגן הפועל על דרגת קור גבוהה, יוצרת בחלום תחושת קור עזה ואפילו מייצרת נוף חלום של שלג או קרח.

כמה נקודות (שאולי לא ידעתם) על הסרט "התחלה" 

  • סרט "התחלה" נכתב, בויים והופק על-ידי כריסטופר נולן שאת עבודותיו הקודמות: "האביר האפל", "באטמן חוזר" ו-"ממנטו" רבים זוכרים לטובה.
  • על הרעיון לסרט חשב נולן בגיל 16, כשנפגש לראשונה עם המושג "חלום צלול" או "חלימה". בשנת 2001 הוא העלה על הכתב 80 עמודים מהתסריט, אולם הבין שסרט העוסק בחלומות דורש תקציבי עתק, ושהוא עוד לא מוכן לביים סרט בקנה מידה שכזה. רק לאחר שסיים להפיק את הסרט "האביר האפל" הרגיש שהוא מוכן להפקה בסדר גודל כזה, והתחיל לשכתב את התסריט.
  • את השחקן הראשי, לאונרדו דה-קפריו, ניסה נולן לגייס פעמים רבות לסרטיו, אולם לאונרדו בכל פעם סירב. הפעם, כשקרא לאונרדו את התסריט, הסכים להשתתף מתוך עניין אישי ואמר שהוא מסוקרן מאד מהרעיון ובעיקר רוצה לגלות כיצד הדמות אותה יגלם תשפיע על עולם החלומות שלו ועל חייו.
  • התסריט של הסרט התחלה היה סודי ביותר ונולן התעקש שלא לתת פרטים על סרטו החדש והסביר בכלליות שמדובר במותחן בדיוני העוסק בארכיטקטורה של הנפש. גם הצילומים של הסרט הועברו לסטודיו תחת השם "Hour Glass", ולא תחת שמו המקורי של הסרט.
  • נולן התבקש לערוך את הסרט בטכנולוגיית שלושה מימדים שכה הצליחה לאחרונה, אולם הוא סרב והתעקש שסרט תלת מימד במקרה זה יסיח את דעתו של הצופה ויפריע לעלילה ולחוויה של הסרט.
  • בסרט ישנם שתי דמויות ששמם נבחר בהקשר עם עולם החלומות: הדמות הראשית נקראת "קוב", שמשמעותה "חלום" בשפת הסנסקריט, בהודית ובכמה שפות נוספות. גיבור אחר נקרא יוסף, ועל הקשר שלו עם עולם החלומות אין מה להרחיב.

הסרט "התחלה" עמוס בסצנות שיש בהן משחק בין דמיון, חלום ומציאות. ונולן עשה עבודה טובה במיוחד סביב נושא החלימה, ולפני שאמשיך אולי כדאי שאעצור כאן ואסביר תחילה את המושג הבסיס החשוב: חלימה.

חלימה היא תופעה הקיימת בחלום. זהו סוג של חלום בו מתרחש משהו שונה. לא נוף החלום הוא החריג אלא משהו במודעות שלנו שונה, כיוון שבחלום מסוג זה אנו נמצאים במצב מיוחד בו אנו מודעים לעובדה שזהו חלום, ובכל זאת לא מתעוררים וממשיכים לחלום.
בחלום מסוג זה, לא רק שאנו נמצאים במצב ערני, אלא גם יכולים לבצע פעולות, שיש בהן הגיון, כוונה ורציפות ולמעשה זהו סוג של מצב ערות שנמצא בתוך חלום.
למצב חלום מיוחד זה יש שמות רבים: יש הקוראים לו חלום צלול, בפורומים יש לו כינוי: חצלול. אני מעדיף את השם חלימה. אני יודע שלרבים הרעיון נשמע כמו מדע בדיוני, אולם בעולם כבר זמן רב נחשב החלום ככלי עבודה והחלימה ככלי להתפתחות אנרגטית. הטיבטים למשל, רואים בחלימה כלי בעל חשיבות עליונה לעורר את המודעות בחיים האלו, ולאפשר למודעות להמשיך להיות ערה גם בתהליך המוות.
אז נכון, זה נשמע כמו מדע בדיוני, עשו מזה אפילו סרט, אבל עם תרגול, התמדה ורצון אני מאמין שכל אחד יכול לעורר את עצמו בחלום ולבצע חלימה.

האם אני חולם? – בואו נבדוק!

אני חושב שמאד קשה לשבת בסרט התחלה מבלי שהוא יעשה לנו משהו,  וכבר מהדקות הראשונות יש שם משהו טיפה מוזר, קצת לא נוח, משהו המזכיר חלום. הסרט משאיר אותנו עירניים כל הזמן. לא רק בגלל שזהו מותחן אקשן מעולה, אלא כיוון שאנו צריכים כל הזמן לשאול את עצמנו האם זה חלום או מציאות?

על השאלה האם אני באמת ער? דנו בשנות השלושים גורדייף ואוספנסקי והם חקרו לעומק רעיון זה ואף הוציאו כמה ספרים מעולים בנושא.
התשובה שלהם היא שלא. אנחנו לא ערים.
בכל אופן לא כל הזמן. אם נתבונן לרגע על חיינו נגלה שאכן הם צודקים, כיוון שפעמים רבות אנו "נרדמים". אנו הולכים לחבר וכשמגיעים אליו לאחר 30 דקות אנו יכולים לשאול את עצמנו: "רגע, מה קרה עכשיו? לאן נעלמתי בשלושים הדקות האלו?" ברור שלא נרדמנו, אבל משהו בנו כבה, ועל זה גורדייף מדבר.

אך לא על תורתו של גורדייף אני רוצה לדבר, כי אם להציג שאלה אחרת ולשאול האם אנחנו עכשיו ערים?

ברור שכן!!! אתם בוודאי עונים כמו רבים מהתלמידים הבאים ללמוד בקורס החלומות שלי את רעיון תרגול החלימה. אין כאן שאלה. הרי ברור שאנו ערים ולא חולמים.

האומנם? איך תדעו אם לא תבדקו?

ברור לי שמי שאומר: "אני בטוח שאני לא חולם" שהוא משוכנע בכך, אולם גם בחלום יש לנו תחושת מציאות מאד ברורה. גם בחלום בו אנו נמצאים במעמקי ים מדברים גרמנית שוטפת עם דולפין שיש לו ארבע ידיים כשאנו יושבים בפאב, אנו נהיה בטוחים שזו מציאות. שזהו מצב טבעי והגיוני לגמרי. אם בחלום הדולפין ישאל אותנו אם אנו חולמים אנו נענה בלגלוג ונאמר "ברור שלא!!!".
רק כשנתעורר מהחלום נבין שזה היה חלום.

אז כיצד נדע שאנו לא חולמים? כיצד נוכיח לעצמנו את מה שאנו יודעים בוודאות. 
התשובה היא – שעלינו ללמוד להטיל ספק כמה שיותר בעובדה שאנו לא חולמים, ולהעלות את האפשרות שאולי אנו כן חולמים. כך נשרת שתי מטרות: הראשונה נוכל להתחיל להתעורר כפי שהיטיב להסביר גורדייף, והשנייה נתחיל את התהליך הבסיסי והחשוב בתהליך החלימה, ונגלה את הכלי החזק ביותר שיהיה לדמות הראשית בסרט ולנו כחולמים.

אז כיצד יודעים בוודאות שאנו לא חולמים? עושים מבחני מציאות. אני אציג ארבעה מבחני מציאות בסיסיים שאותם עלינו לעשות כמה שיותר פעמים במהלך היום. בסופו של דבר כשנלמד להטיל ספק מספיק פעמים נוכל להטיל את אותו הספק בחלום, ושם כשנוכיח לעצמנו שאנו בעצם חולמים, נתחיל את הצעד הראשון בחלימה.
ומה לעשות לאחר מכן? את התשובה לשאלה זו אתם מוזמנים למצוא מאמרים של זיו ושלי הנמצאים כאן באתר שלי ואתם מוזמנים להגיע ללא תשלום למפגש הראשון בקורס החלומות שלי .

מבחני מציאות

  • התחלה 
    במקרה זה מתרגמי הסרט עשו עבודת תרגום מצוינת, כיוון שהמילה התחלה ממצה היטב את רעיון הסרט ואת אחד העקרונות הבסיסיים של מבחני המציאות. במציאות נדע היטב בכל רגע מה קרה לפני כמה דקות, מאיפה באנו למקום בו אנו נמצאים, מה היה לפני שעתיים, 5 שעות לפני כן וכדומה. אך כשאנו נמצאים בחלום המצב שונה לגמרי, ואנו מופיעים כאילו אל-תוך מציאות החלום ולרוב אם ננסה לעצור ולראות מאיפה באנו, מה קרה לפני 3 שעות נגלה שאנחנו לא יודעים או מתקשים להיזכר.
  • זמן
    הזמן בחלום ובמציאות אינו דומה. השעות והדקות עוברות בקצב שונה לגמרי. אנו בהחלט יכולים למצוא את עצמנו בחלום מקבלים בטבעיות נסיעה של כמה דקות ברכב כשבחוץ אנו רואים את הירח נע במהירות בשמים תוך שהלילה מתחלף עם הבוקר, או להתבונן בשעון ולראות את הזמן נע מהר או לאט. מבחן מציאות נוסף הוא להתבונן על השעון, להסיט המבט ולחזור לשעון כדי לראות אם הזמן נשאר אותו הזמן. אם השעון יראה לנו שעה אחרת – סימן שאנחנו חולמים.
  • מתגים ומכשירי חשמל
    כשאנו מכבים את מתג האור בזמן העירות אנחנו מכירים את החוקיות ומצפים שהאור יכבה, וכנ"ל שאר המתגים. אך בחלום החוקיות, על-אף שנראית נכונה באותו הרגע, לא חייבת להיות כזו. אנו יכולים להדליק את האור והתוצאה תהיה שהטלויזיה תדלק. לכן מידי פעם לא יזיק לנו להוכיח לעצמנו שאנו לא חולמים בכך שנוודא שהפעם הכול עובד לפי החוקים.
  • קריאה וכתיבה
    גם הקריאה והכתיבה לרוב לא ממש אפשרית בחלום. פעמים רבות כשננסה לכתוב או לקרוא בחלום נגלה שהטקסטים לא אחידים, או שאינם ברורים, ופעמים רבות ללא אחידות ורצף הגיוני. מבחן פשוט הוא לעצור שנייה ולשים לב אם הטקסטים ברורים, רציפים והגיוניים. אם המשך המשפט של מאמר יהיה קטע ריק לבן ואחריו אמשיך לכתוב על פילים ועל רכיבה על סוסי ים… סביר להניח שאני נמצא בחלום.

בהצלחה וחלומות נעימים,

שגיא.

קורס התפתחות והעצמה אישית דרך פתרון חלומות

הכותב: שגיא מנדלבוים

© שגיא מנדלבוים מטפל בהומיאופתיה קלאסית, ובעל ניסיון של 27 שנים בלימוד והוראה של קורסים וסדנאות בנושאי טארוט וחלומות אותם הוא מלמד בתל-אביב ובמרכזים שונים ברחבי הארץ. את שגיא הנכם מוזמנים לפגוש בהרצאת המבוא הקרובה וכן בקורסים: טארוט, טארוט מתקדמים ובקורס פענוח חלומות.
על הכותב בהרחבה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *